מסיבה בלתי מובנת החליטו ב"יס" לסיים את שנת 2005 עם מחווה די רצינית לאלימות ובשבועיים האחרונים מקרינים בערוץ yes4 את מיטב סרטי האלימות של השנים האחרונות. מיטב? עובדה זו נתונה לבדיקה, שאלה ואף ביקורת.
"היסטוריה של אלימות: שבועיים של אקשן תקופתי" נפתח ב- 9 בדצמבר עם "טיים-ליין" שמבוסס על ספרו המצליח של מייקל קרייטון (פארק היורה) ושהצליח להרוס את הספר המרתק הזה ולהפוך לסרט אקשן עלוב שלא זכה להצלחה.
שבוע אחר כך הוקרן "אלאמו", עוד סרט כושל שלא עורר עניין באף מקום בו הוקרן (כנראה גם לא אצל צופי הלווין). והשבוע מוקרן "המלך ארתור" אחד הכשלונות הגדולים של המפיק ג'רי ברוקהיימר משנת 2004.
אז אם שלושת הסרטים המובילים הם כשלונות מהדהדים, מה עם שאר הסרטים. דווקא אלו, למרות שהוקרנו מאות פעמים, מהנים יותר משלושת הבכורות המתוקשרות: טרויה, טרילוגיית אינדיאנה ג'ונס, שודדי הקריביים, שטח פתוח והסמוראי האחרון הם חלק מהשמות.
היום, שישי, ה- 23 בדצמבר, בשעה 22.00 יוקרן "המלך ארתור".
ארתור הוא ראש מסדר אבירים, שנשלחו בפקודת הרומאים להילחם עבור האימפריה הרומית. בתום 15 שנות שירות כפוי מובטח להם כי ישוחררו לבתיהם. כאשר ארתור ואביריו שבים ממשימתם האחרונה, מוכנים לקבל את תעודות השחרור שלהם מהנציג הרומאי, מתברר להם כי במקום זאת שולחים אותם לעוד משימה אחת אחרונה ואחריה הם יהיו חופשיים לעשות כרצונם. כך יוצאים ארתור ואנשיו אל צפון בריטניה, עמוק בתוך ארצם של ה''וודס'', אנשי היערות המסתוריים המונהגים על ידי מרלין המסתורי לא פחות, כדי להציל את האפיפיור לעתיד ומשפחתו מידיהם של הסקסונים המרושעים. אלה כובשים את בריטניה במהירות ובאכזריות, כפי שרק ברברים מימי הביניים יודעים. בדרך הם פוגשים את גווניבר (קירה נייטלי) ולומדים לקח חשוב על החיים.
מקורות המידע היחידים שלי אודות סיפורם של המלך ארתור ואבירי השולחן העגול, נשאבו בעיקרם מסרטי הולמרק למיניהם וסרטו הנפלא של ג'ון בורמן "אקסקליבר" שגם מוקרן במהלך הספיישל הזה. סרטים אלו הציגו את הנושא כאגדה, מלווה בקסמים ובקרבות מרהיבים. לכן, קיומה הפיזי של ארתור נשאר בגדר תעלומה...
"המלך ארתור" של ברוקהיימר מתיימר להציג את הצד "האמיתי" שמאחורי האגדה, אותו צד, המבוסס על בריטניה במאה החמישית לספירה, תחת שלטון האימפריה הרומאית. על פי התיאוריה שמגישים היוצרים, פוקאטווה ופראנזוני, ארתור והאבירים אינם בריטים אלא לוחמים סרמטיים ששירתו את הרומאים. אפילו מרלין לא מוצג בסרט כקוסם בעל כוחות על טבעיים אלא כמנהיגם של ה"איניש", אנשי יער בעלי שפה שונה.
המשימה האחרונה שנותרה לארתור, לנסלוט ולאביריו לפני שישוחררו לחופשי מעול האימפריה הרומית ויוכלו לשוב אל ביתם, הינה להציל משפחה מכובדת מידי שבטי הסקסונים הברבריים. במהלך הקרבות, ארתור לומד כי רומא, כפי שהכיר אותה, לא קיימת יותר. למען מי הוא נלחם? עבור אילו עקרונות?
"אנחנו רק שחקנים בעולם המשתנה ללא הרף", טוען הבישופ ששולח אותם למשימתם האחרונה ואכן, זו ההרגשה שליוותה אותי במהלך הסרט. הדמויות אינן אמינות. קלייב אוון מאכזב בתפקיד ארתור וקשה מאוד להיסחף אחריו בנאומיו המדוקלמים ולהתרגש ברגעים הדרמטיים. מנהיג הסקסונים שמאופיין בקול צרוד של דמות מהמערב הפרוע מגוחך.
קיימים רגעי חסד, בהם אפילו בורס (ריי וינסטון), האביר השוביניסט הבהמי הראשי, זה שנתן לילדיו הממזרים מספרים במקום שמות, הופך לרגשני...קיימים אפילו רגעים דרמטיים אמיתיים, כגון הצלתה של גוויניבר מהצינוק של המשפחה הסוררת ו..כן – רגעים בודדים בסצנות הקרב כמו גרסה עדכנית לסיפור ים סוף על אגם של קרח.
לא ברור תחת איזו קטגוריה ניתן למצב את הניסיון הכושל הזה – סרט היסטורי / סרטי אלימות וקרב/ פנטזיה/ או סרט לגברים גבריים, שוביניסטים ושיכורים...אילו 130 דקות של דיאלוגים כבדים, קרבות חסרי דם (באופן מוזר ובולט למדי) וניסיון להציג דוקו דרמה תקופתית.
לסיכום, למרות הגישה המציאותית/אינטלקטואלית יותר בהצגת האגדה ולמרות ניסיון עיצוב הדמות של ארתור כשכלתנית, אם ברצונכם להשכיל ולהבין מה עומד מאחורי האגדה של ארתור ואבירי השולחן העגול, מעבר לקסם והאגדה הקלאסיים, הייתי ממליץ שתפנו למקורות אחרים.
ואם לא השתכנעתם: "המלך ארתור", שישי, ה- 23 בדצמבר, ערוץ yes4 בשעה 22.00