מדגסקר ביקורת סרט

היישר ממחלקת סרטי האנימציה במפעל התעשייתי של אולפני "דרים וורקס" מגיע עוד מוצר נטול נשמה שלא הספיק להתפתח. כמו אוכל מהיר נטול טעם, נזרק הסרט אל בתי הקולנוע לקראת הקיץ כדי לעשות עוד קצת כסף על חשבון כיסם של חובבי סרטי האנימציה הדיגיטאלית וכמובן ההורים שנגררים לבתי הקולנוע. אז אם "תפוס ת'כריש" היה סרט בעייתי לא הספיקה לעבור שנה ואותם אולפנים כבר מנסים לעשות עוד בוכטה על חשבונכם. "שרק" זה בהחלט לא.זה מתחיל כמו בדיחה, רק שבמקום יהודי, נוצרי, מוסלמי וסיני שמתרסקים באי בודד תמצאו אריה, זברה, ג'ירפה והיפופוטם שחיים בשלווה יחסית בגן החיות של סנטרל פארק. יש רק בעיה אחת: לזברה יש חלום לברוח מגן החיות אל הטבע. לילה אחד הזברה מממשת את האיום וחבריו יוצאים אחריו אבל הם נתפסים וכל הארבעה כולל פינגווינים פסיכופטים שגונבים את ההצגה ושני שימפנזים מיותרים מוצאים את עצמם על ספינה בדרך לאפריקה. בדרך הפינגווינים מחליטים להשתלט על הספינה כדי להגיע לאנטרקטיקה. שרשרת טעויות מובילה את ארבעה הגיבורים הלא ממושמעים אל אי בודד שם הם צריכים להתמודד עם החיה שבפנים. אותה חיה תעמיד את החברות שלהם במבחן, במיוחד כשהאריה החביב יתחיל להיות רעב. יש כמה דברים מטרידים בסרט המשפחתי הזה. התסריט כמעט ולא מצחיק, גרוע מזה - הסרט צפוי ולא מפתיע. עוד בעיה היא האנימציה לא מרשימה ונטולת דמיון ולהפתעתי מספר פעמים הסרט הכיל אנימציה רגילה לחלוטין. הדיבוב מעצבן ותעזבו אתכם מדייוויד שוויימר הבלתי נסבל וג'יידה פינקט סמית ובן סטילר שקולותיהם נטולי ייחוד ואפילו משמימים. גרוע מזה הדיבוב סובל מגזענות חמורה במיוחד.כריס רוק מדבב את הז'ברה הרוצה להגיע אל הטבע בצורה חביבה וקולו הייחודי תורם רבות אבל את המלך של חיות האי מדבב סשה בארון כהן המוכר לנו בעיקר כ "Ali G". מי שלא מכיר את הדמות הפולחנית שהקומיקאי היהודי יצר לא יבין מאיפה נובע הדיבוב הזה. כאשר הקול מופרד מהדמות הנלעגת שהוא יצר ומודבקת לחיה בלתי ברורה זה פשוט בלתי נסלח. אבל המעשה הכי בלתי נסלח הוא שאולפני אנימציה חשובים ומשפיעים כמו "דרים וורקס" הוציאו תחת ידיהם מוצר עלוב על גבול הנחות שכמעט ולא מעלה חיוך. עלילתו דלה וצפויה ועל המצאתה טרחו ארבעה אנשים וכמה עשרות אם לא מאות עמלו על האנימציה הלא מרשימה של הסרט. או כמו שאומרים, טוב שיש מיאזקי בעולם.