ההקרנה של גילדת המפיקים של ארה"ב היתה עמוסה עד אפס מקום. יום שישי בערב מאות נשים וגם מספר גברים עמדו בתור ארוך במיוחד בכניסה לאולם של גילדת התסריטאים שתרמו את מקום ההקרנה. לוס אנג'לס היא עיר מוזרה וגם המפיקות שנראו מטופחות יתר על המידה נראו לי מוזרות, כולן נראו מתוחות וכמעט לכולן היה אף קטן. כאמור, הנוכחות הגברית בתור הארוך היתה דלה ובדיוק כמוני מרביתם הגיעו עם עוד גברים או פאג-הגס. רגע לפני ההקרנה כולם נראו נרגשים במיוחד ואז הסרט התחיל.לבמאית פילידה לויד יש מזל גדול, כי קולנוע אין בסרט. במאית התיאטרון שביימה את הגרסה המקורית בברודווי לא הצליחה ליצור חוויה קולנועית מעניינת אלא מוצר קולנועי מקרטע על גבול החובבני. סרט כול כך מדובר היה צריך להתפאר בקטעי ריקוד מרהיבים, ביצועים שלא היו נופלים מהמקור, עלילה סוחפת ועשייה קולנועית (צילום ועריכה) שהיו הופכים את חוויה הצפייה לבלתי נשכחת.
פרסומת
פלידיה לויד יודעת שלא מספיק שיהיו שירים סוחפים, גם צריך שחקנים שיגררו את הצופות לאולם הקולנוע. מריל סטריפ, פירס ברוסנן וחבריהם הם במקרה הטוב זמרי קריוקי חביבים, אבל אסור היה להישען על הביצועים שלהם, חלקם מביכים במיוחד במקרה של ברוסנן. קטעי הריקוד מגוחכים, ובמקרים שלא נלקחו ברצינות הם קאמפים או ילדותיים לבחירתכם. מאחר והעלילה היא הדבר הכי פחות חשוב בסרט והעריכה והצילום לא הופכים את הסרט לחוויה קולנועית מעניינת כול מה שנשאר זה להשען על השירים הקלאסיים והנוכחות של השחקנים.נכון, השחקנים הם לא זמרים אבל נראה שכולם מאוד נהנו על הסט, ובעיקר נהנו לעשות מעצמם צחוק והתחושה הזו עוברת אל הקהל. כמו כן מרבית השירים עדיין עומדים במבחן הזמן ואם מצליחים להתעלם מהביצועים שלא מתקרבים למקור אז בהחלט אפשר ליהנות מהם. מריל סטריפ, כריסטין ברנסקי, ג'ולי וולטרס מגלמות את החברות הטובות ביותר שכלל לא ברור מה מקשר ביניהן אבל נראה שכיף להן ביחד. את הבנים מגלמים פירס ברוסנן, קולין פירת', סטלן סקרסגארד שכנראה היו זקוקים לחופשה באיי יוון באופן דחוף אחרת לא ברור למה הם הסכימו להשתטות כך. אמנדה סיפריד כבתה של סטריפ דווקא שרה מאוד יפה ויש לה נוכחות חביבה. הסיפור שונה עם דומיניק קופר שאולי שר יפה ויש לו שרירי בטן אבל הפרצוף שלו פשוט דורש סטירה.
הגישה של פילידה לויד לא לקחת את העלילה ברצינות היא מעשה חכם, חבל שהיא חשבה שהביצועים לא מצריכים גם גישה קולנועית ומספיק להשתטות מול המצלמה. מרבית הסרט המצלמה פשוט מתעדת ריקודים מגוחכים בפול פריים והבמאית הטרייה לא נעזרת בשפה הקולנועית כדי להכניס קצת חיים פילמאיים במוצר הזה. חבל שאין מוח קולנועי מאחורי הסרט הזה כי העלילה לא ממש מצליחה להחזיק את הסרט המורכב מטלאים של שירים במקום סיפור קונקרטי.אז יש לנו את הנופים הקסומים של איי יוון, שירי פופ קלאסיים שגורמים לקהל לזמר באופן מיידי, שחקנים מקסימים שלא ממש יודעים לשיר, המון רקדנים צעירים עם שרירי בטן מרקדים מסביב לשחקנים, יווניות סטריאוטיפיות כמקהלת ליווי, עלילה של טלנובלה זולה, והתוצאה באופן מפתיע וכנגד כול הסיכויים מבדרת. בהחלט יומית ראויה למי שרוצה לשבת באמצע היום בקולנוע, לכבות לשעתיים את המוח וליהנות מקיטש בלתי מזיק.
זוועה!!!!!!! כמה קיטצ' בסרט אחד!!!!!! הסרט הזה יותר לאנשים מבוגרים! אני ממש התחרפתי בסרט! לא מומלץ אפילו לא בדיוידי!
שם:יואב גגיל:3708/11/2008 00:09:48
1/10
החל מסוף שנות התשעים, בכל ערב פחות או יותר, עשרות אנשים מסתובבים סהרורים וטרוטי עיניים באזור לסטר סקוור בלונדון ומחפשים כרטיסים למחזמר הלוהט "מאמה מיה". האמת? אחרי שראיתי את הגרסא הקולנועית, אני ממש לא מבין למה!!! אז נכון - חלק (רק חלק) מהלהיטים של "אבבה" זה סבבה - אבל זה רחוק מלהפוך סרט כה משעמם, רדוד, עם דמויות בעובי של דף, על רקע של אי יווני פלצני ומשמים - לסרט שראוי לצפייה. מצטער (ואני גם מודע למחיאות הכפיים שנשמעו פה ושם באולם בסיום הסרט) - "מאמה מיה" זה פשוט העליבות הקולנועית בשיאה!
שם:יעלגיל:1327/10/2008 17:06:08
10/10
סרט מהמם!!! שווה לראות!!
לכל שכבות הגיל.
השירים מקסימים העלילה ממש יפה והשחקנים מצויינים!!
אתה פשוט רוצה להתחיל לשיר!!
מי שלא ראה אז שירוץ לקולנוע כי חבל לפספס!!!