פרק פתיחת החצי עונה ששודר בשבוע שעבר הצליח להפתיע אותי. לא שהוא היה פרק מושלם, היו בו אי אלו רגעים מתים (סליחה על משחק המילים), היו בו רגעים צפויים והיו בו גם כמה רגעים הראויים לגלגול עיניים אבל אחרי שכבר חשבתי שהתרגלתי למבנה התבניתי של העונה, אחרי שכבר ציפיתי להתאכזב מעוד מוות משמעותי של דמות שאני אוהב, הפרק הזה לפחות שבר כמה מוסכמות. נכון שהוא היה פרק עמוס פעולה, יחסית, כיאה לפרק פתיחה/מחצית של עונה. אבל האקשן היה מגניב, ומפתיע, והיי, כמה פעמים כבר יצא לכם לשבת מול פרק טלוויזיה עם אגרופים קפוצים מונפים באוויר, לחייך מאוזן לאוזן ולתת לאיזה "יש" של שביעות רצון.
אז מה היה לנו בפרק? הפתיחה היא, במפתיע, דווקא המשך של סצינת הסיום של אחרי הכתוביות בפרק הקודם. כזכור, אייברהם, סשה ודאריל נעצרים באיומי נשק עם המכלית בדרכם חזרה לאלכסנדריה, על ידי חבורה המזדהה כאנשיו של "ניגן". בסוף הסצינה כשאנחנו כבר די משוכנעים שאנחנו מאבדים היום את אייברהם, דווקא דאריל מציל את היום ומאייד בפיצוץ נפלא ומפתיע את כל ה"רעים" בעזרת מטול רקטות נייד. לא שזכרתי שהיה להם כזה אבל מסתבר שזה נשק לא רע לימי סוף העולם.
פרסומת
בסצינה הבאה אנחנו חוזרים לבדוק מה שלום חבורת הניצולים שלנו, שבסוף הפרק הקודם יצאו מהבית, מרוחים במיץ זומבים, בניסיון להגיע למקום בטוח ולשנות את תוצאות הפלישה. מכאן אנחנו נגררים דרך מספר סצינות פחות מעניינות, שלא לומר משמימות וצפויות שמבקרות כל אחת חלק אחר של גיבורינו, גלן ואיניד, קארול מורגן רוזיטה וטארה, דניס והזאב שחטף אותה ובחזרה אל חבורת ריק ומישון.
הסצינה הראויה לציון ברצף הזה היא העימות השקט והמתוח בין קרול למורגן. ובאותו הרגע, מורגן כנראה לא יודע כמה קרוב הוא היה למותו, כשקרול אומרת לו "הייתי צריכה להרוג אותך" והוא עונה לה "את לא יכולה", כמעט ראיתי כבר את האקדח ביד של קרול מתרומם מעצמו. זה ללא ספק היה קרוב. מורגן הוא תעודת כבוד לשחקן שמגלם אותו, לני ג'יימס, המהפך שהדמות הזו עושה מאחד האנשים האהודים והסימפטיים בסיפור לדמות כל כך שנויה במחלוקת, שלא לומר מעצבנת ממש, הוא בהחלט מעבר שהאמינות שלו נזקף לזכות השחקן.
ואז גם מגיעים מקרי המוות ה"משמעותיים" של הפרק הזה, למרבה ההקלה (סליחה, כן?) מקרי המוות הפעם מתרכזים בדמויות המעצבנות ביותר שעוד נשארו בחיים. ג'סי ושני בניה הנודניקים, כל אחד מסיבותיו הוא, מסיימים ברצף את תפקידם בסדרה. התמונה המפתיעה, המותחת והגרפית ביותר בפרק מגיעה עכשיו, עם קארל שנורה מכדור תועה בעינו הימנית. לרגע חשבתי שהיוצרים השתגעו, המוות של קארל היה בסבירות גבוהה גם מותה של הסדרה תוך פרקים ספורים. אבל, הם כנראה התעשתו שם בהפקה והחליטו שבשלב זה קארל מאבד עין אבל נשאר איתנו.
בשליש האחרון הפרק עולה רמה, לשמחתי. קרול הורגת סופסוף את הזאב שלא "השתנה" עד כמה שאנחנו יודעים, בניגוד לאשליות הפציפיסטיות של דניס. דניס מצליחה להציל את חייו של קארל על שולחן הניתוחים המאולתר, ולהשאיר אותו חבוש ונקי למשעי, מה שהצריך את מלוא כישורי גלגול העיניים שלי.
ריק יוצא למסע נקמה בזומבים, כל הניצולים שלנו, אבל כולם, כולל יוג'ין! מצטרפים אליו. רצף האקשן שנועל את הפרק הוא לא פחות ממרהיב, כולל נשק אוטומטי, שריפה גדולה (שוב, איזה כיף שיש מטול רקטות באמצע האפוקליפסה) ועוד מונטאז' אחד מצויין של כל הדמויות שלנו משספות בחמת זעם או בחדווה אין קץ את עדר הזומבים, לפחות אלה שלא זורקים את עצמם מיוזמתם לתוך השריפה. לך תבין היגיון של זומבים.על התמונה האחרונה של הפרק, בין ריק לקארל השוכב בלי הכרה לאחר שכל הבלאגן הסתיים, אני מעדיף לא להרחיב. יותר מתאים לי להשאיר לעצמי טעם טוב מהפרק הזה.
שם: עמיגיל: 36מסכים עם כל מילה. איפושהו, רמת הציפייה לחצי השני של העונה היא הכי נמוכה מכל העונות עד כה. המוות כביכול של גלן היה אחזרי ומדכא , אבל החזרה שלו לחיים איפושהו הייתה מדכאת יותר כי היא ביטלה את סערת הרגשות והחזירה אותנו לשגרה, והשגרה מתחילה להמאס