ביקורות / תגובות / המלצות לסרט ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½

השמנה והסלטה של הבידור הישראלי התקבצה ב"שבעה" לאוסף מרשים של דיאלוגים העוסקים בכור ההיתוך הכל כך בלתי אפשרי של המשפחות הרחבות של יוצאי צפון אפריקה. מבחינה זו הסרט הזה כל כך מזכיר את "הגרגר והדג" המצויין, שיצא אף הוא בשנה החולפת. שימו לב לדו-משמעות הפונטית בשם הסרט: מצד אחד - המשפחה באמת יושבת שבעה על מותו של מוריס, מצד שני - המשפחה כבר שבעה (ההיפך מרעבה) האחד מהשני... אז הסרט באמת מעניין ומעורר מחשבות, והצילום - מלאכת מחשבת, אבל הסרט תקוע בתוך דירה לכל אורכו, וכאן אין את רים החמודה שתרענן את הצופים באיזשהו ריקוד בטן חושני. לצערי זהו לא הסרט שיצעיד את הקולנוע הישראלי קדימה... מומלץ מינוס.

הסרט מבויים טוב, מיטב השחקנים אבל כבד מדי ועצוב... לא יודעת הרגשות מעורבים מהסרט...

סרט מקסים! הכי ישראלי ואמיתי שיש.. רונית אלקבץ השחקנית הישראלית הכי מוכשרת שיש היום .. וגם האמא שחקה מצויין. מדהים. לרוץ לראות!

תצוגת משחק ובימוי שחקנים מהטובות שנראו על המסכים. חבל שהסיפור לא מספיק מתפתחת, ועדיין סרט ראוי.

סרט גרוע ביותר! ראו הוזהרתם, עד עכשיו אני לא קולט ששילמתי בעבורו, ברבע שעה האחרונה פשוט נרדמתי.

סרט מבריק! כתבה מעולה - כל מילה נכונה. מצחיק ומרגש בדיוק איפה שצריך. לא כל עלילה חייבת להיות הוליווד קלאסי!

אחד הגרועים שראיתי, סרט דל עלילה, סטריאוטיפי, לא יצאתי באמצע והצטערתי על כך, מזמן לא חשתי זלזול כזה בצופה. בקיצור- אלא אם אתם נהנים לראות חבורת אנשים בחדר סגור, רבים במשך שעתיים ללא פואנטה- לא ללכת.

דרמה ישראלית די שגרתית, אבל עדיין בעלת רגעים חזקים.

הסרט שבעה, 7 ימי האבל על המת, ערוך ומבוים בצורה טובה מאד,ובכל זאת יצאתי ממנו עם תחושה של מי שהציץ בסאגה משפחתית ללא פתרון. אינני מחפש פתרון טוב או רע. ניכר היה שעלילת הסרט יכולה לזרום גם בסרט המשך ואולי גם בסדרה מתמשכת. התכנון יפה. קחו בני משפחה שכל אחד מהם מתגורר בבועה האישית שלו. זמנו אותם יחד מאונס לתקופה ארוכה יחסית במקום צפוף ומהביל – כמו בתהליך של שבעה. הוסיפו לחץ חיצוני בדמות של מלחמת המפרץ הראשונה בה כולם נעים עם מסכות והאיום לפגיעה הוא ריאלי, אפילו ליד הבית. הוסיפו לתבשיל את הנוסחה של "אהבה, קנאה, שנאה, ידידות" ותקבלו סיר לחץ מבעבע ומתפרץ משיא לשיא. כמעט לכל דמות בעלילה יש בטן מלאה על מישהו אחר. כולם מסתירים את תחושותיהם מפני כבוד לנפטר ולמעמד. אך זוהי רק העמדת פנים. קליפה של צביעות שתנשור במהירות ותחשוף את התחושות האמיתיות. חלק מכם יזהו את הדמויות בעלילה באנשים שהם מכירים. לעיתים ההתנהגות של הדמות בסרט פתטית, לעיתים גורמת לאהדה ולפעמים היא אפילו מצחיקה. הסצנות קולחות ואין רגע דל. הבעיה היא שאין החלטות. טובות או רעות. הסרט נפתח בלווייה ונסגר ביום השבעה ואתה יוצא ושואל את עצמך את המילה: נו?! אז מה הסוף? אם נסתפק בחלק הפנימי, קיבלנו גלריה מגוונת של דמויות ובעיות. הגלריה מזכירה סרטים בסגנון דומה כמו תמונות קצרות ופארק גוספורד של רוברט אלטמן או התנגשות של פול האגיס. אינני משווה את הבימוי אלא רק את השיטה של ריבוי הדמויות כדי להמחיש תקשורת לקויה בין בני אדם המובילה לנתק ולבעיות. שבעה מציג תהליך של אובדן הלכידות המשפחתית לאחר הוצאתו מהמשחק של הגורם המלכד. התהליך והמשחק נראים אמיתיים ומשכנעים. זוהי הסיבה מדוע כדאי לצפות בסרט.

שבעה הוא סרט נהדר. הקצב שלו שוטף והוא מרתק ממש. זהו סרט שמתאר חייה של משפחה מזרחית שאנשיה נפגשים עקב מותו של אחד האחים.הרקע מלחמת המפרץ עם עיראק. המקום הוא אזור הקריות בחיפה כנראה. בין בני המשפחה מתפתחות שיחות נפש על רקע משבר כלכלי שחווה אחד האחים כששאר אחיו מתקשים מאוד להושיט לו עזרה. מדובר בשחקנים נהדרים כשהבולטות שבהן רונית אלקבץ ויעל אבוקסיס והבולטים הם איבגי וגיל פרנק. לפעמים הדיאלוגים עצובים מאוד ולפעמים מצחיקים אבל תמיד מעניינים. בימוי הסרט והתסריט מעולים ממש. זהו סרט שראוי להיות הצגה ומתאים לכך. בראוו.

עוד סרט ישראלי מצויין שנעשה כאן בשנים האחרונות . סרט מצחיק, עצוב ומרגש גם למי שלא מכיר את הסיטואציה ולא חווה אותה, יכול למצוא את החיבור שלו לאחת הדמויות (ויש הרבה) . קצת איטי בהתחלה ולוקח זמן קצר להתרגל, אך שווה את זה . שחקנים מצוינים. נראה לעין שנעשה באהבה לכו לראות!מומלץ.

סרט משעמם. בלי הרבה עלילה, עם בדיוק 2 מקומות שבהם צלמו את הסרט. חוצ מהרבה מפורמים, אין בו כמעט שום דבר.לא ממליץ

ממש מאכזב . אני הייתי מוותרת . היו רגעים ששקלתי לעזוב את האולם .

סרט מצויין ממליצה בחום שחקנים מצויינים והרבה מסרים אסור לפספס

זהו סרט להתענג עליו, או לצאת באמצע. משחק מצויין, גלריית שחקנים מן השורה הראשונה, וכתיבה איכותית, חושפים משפחה ממוצא מרוקאי במשבר, לאחר פטירת אחד האחים. מצחיק לעיתים, דרמטי לעיתים, אך רוב הזמן, כן, מ ש ע מ ם. סרט של דיאלוגים בחדר אחד. שום דבר לא זז. מבט מסביב, בהפסקה, גילה כסאות שהתייתמו מיושביהם אשר בחרו לסיים את הפופקורן בבית, ומולם אחרים המתקשים לעכל את החוויה המטלטלת. קשה מאד לדרג.

בשלוש מילים: רוצו,עכשיו,לראות!!!. אני לא חושב שיש עוד סרט ישראלי שמגיע לקרסוליים של הסרט הזה. ועוד משהו:איך זה לא לקח את פרס אופיר לסרט הטוב ביותר,איך!!!!11

סרט מעולה. חובה לצפיה ע"י כל מי שגדל במדינה.ממולץ בחום.אחד הטובים שראיתי בשנים האחרונות.

סרט מאכזב. למרות הנושא המעניין, צוות השחקנים המצויין והשבחים שהסרט ויוצריו זכו לו - מדובר על דרמה רדודה עם דיאלוגים שרק לעיתים רחוקות מצליחים לעורר עניין. יש בסרט כמה סצינות חזקות אבל מעבר לכך הוא משעמם ומפוספס. לוותר.

באתי לסרט עם הרבה ציפיות כיוון שמשחקים בו מיטב השחקנים, אכן ברמה של המשחק, יש סצנות משוחקות היטב, אך הסרט עצמו לא מעניין, הדיאלוגים בו רדודים, הולך מאד איטי, אני וחברי לא נהננו כלל. אני אוהבת קולנוע ישראלי וכן את השחקנים המופיעים בסרט אך השתעממתי עד מאד. לא ממליצה

שחקנים נהדרים, ומשחק פנטסטי. סרט ישראלי נפלא.לכו לראות.

סרט טוב העשוי בצורה אותנטית ומקצועית ומשוחק בצורה מעולה ע"י קבוצת שחקנים(בעיקר ממוצא מרוקאי)מהשורה הראשונה בארץ. משפחה מרוקאית עוברת טלטלה עם פטירתו בטרם עת של האח הדומיננטי במשפחה. בזמן השבעה, על מנהגיה המסורתיים, המשפחה עוברת תהליך של קטרזיס אינטנסיבי המביא להתפרצויות של בקיעים,כעסים ותיסכולים של בני המשפחה. אך בזמן איום חיצוני(סירנות-התקפת טילים) בני המשפחה מתכדרים לגוש מלוכד המסוכך על כולם. הסרט משוחק בעברית, מרוקאית וצרפתית לסירוגין,המוסיף אמינות לתוכן, בצורה מעולה. כל הכבוד לכל העושים במלאכה!

סרט ריאלסטי משחק מצויין של כל הדמויות דרמה מרגשת על החיים במשפחה מרוקאית. סרט עוצמתי

אדיר, מצוין. אם בעבר התקנאנו בסאגות משפחתיות אירופיות כמו פורסיית, האחים, המשפחה של ויטוריו גסמן, קסם הנעורים - כבר יש לנו משלנו. השבעה מתמצת, מצליח להציג בפנינו סיפור מורכב ומרתק אשר מוצג ברמת משחק נדירה. במאמר המצוין בגלריה מספרת רונית אלקבץ כי מתוך כוונה אין בסרט דמות מרכזית, זאת כדי להעמיד במרכז הבמה את המשפחה עצמה. המשחק של אמא חנינה, של המקוננות הוא ממש תענוג צרןף. כן ירבו סרטים כאלה. אגב, שמעתי בקהל רחש כאילו והסרט הוא בעל כיוון אתני. דעתי שונה: זה סיפור חיינו של כול אחד מאיתנו. היידיש של חנה לסלו ומאיר איבגי יוצר את הגשר. לכו יותר מאשר פעם אחת.

במהלך הצפייה בסרט היה לי מאד טבעי לצפות לטלטלות משפחתיות מחבריה הרבים, על גיסיה השונים. אין ספק שהסרט ריאליסטי מבחינת תוכנו, ומבחינת הקורה והמדובר במשפחות המזומנות על כורחן לשבת צפוף ולהתאבל. ההצצה שלנו - הקהל - ללכלוך שיצא מערבול האנשים, כמו במכונת כביסה, מותירה אותנו קצת בחוץ, במיוחד אם אין בפינו עגה מרוקאית או צרפתית, אך יחד עם זאת מכניסה אותנו לאנושיות הייצרית המאד ישראלית, לקנאה, לעניינים הכספיים, לאכזבות ולאהבות, לציפייה לגב כלכלי ונפשי ולאוזן קשבת - מכל אלה וממשחקה המרגש של הביג מאמא המרוקאית, החכמה והיודעת כל, יצאתי מהסרט מטולטלת וחושבת ובעיקר מסופקת מאד מיצירתם של האחים המוכשרים אלקבץ. יישר כוחכם שגרירי התרבות !

רונית אלקבץ קיבצה סביבה את תותחי הקולנוע הישראלי,והעבירה לצופה את האוירה של השבעה כפי שהיא עוברת בבית המרוקאי הממוצע בארצנו.סרט חזק ומדהים אותנטי ביותר,אהבתי את המשחק של יעל אבוקסיס רונית אלקץ וחנה אזולאי,גם רובי שובל,קרן מור וחנה לסלאו היו מדהימות אך הגדולה מכולן היתה זו ששיחקה את האמא הזקנה.

חזרתי מ"שבעה"-תרתי משמע ! מהסרט עצמו בשם הזה,ובעצם ממש משעה ושלושת רבעי של אוירה של לשבת שבעה...הסרט הישראלי המצויין הזה,מצליח להעביר את אירוע השבעה במשפחה מרוקאית אותנטית,בצורה הטובה ביותר שניתן לדעתי.למרות שכל הסרט מצולם ומתקיים באותו בית,ללא הצצה קטנה אפילו מחוצה לו(להוציא את ההלוויה בתחילה,ואת השלושים בסוף)- ישבנו בסרט מרותקים ומסוקרנים ונהנים מהעברת המציאות כפי שהיא,ומהתפתחות הדמויות והאירועים הבין אישיים שמתגלים לאט לאט עד לשיא של הפיצוץ בין כולם. כל השחקנים מוכרים ומהשורה ראשונה של המשחק בארץ,וכולם בעצם נוטלים את התפקיד הראשי. חבל רק שהסוף לא מספק את הסחורה כמו עד אליו,וניתן היה לעשותו הרבה יותר מוצלח ודרמתי. עוד אציין שהשילוב של לשבת שבעה כשברקע מלחמת המפרץ עם האזעקות,הפניקה,והמסכות אב"כ- הוא גאוני,כי זה מעצים את הדינמיקה הביחד והלחוצה של המשפחה המתאבלת.

למרות רצוני לתמוך בתעשית הסרטים הישראלית שהולכת ומשתפרת מאד בשנים האחרונות, ולמרות העובדה שאני אוהב מאד את רונית אלקבץ, הסרט הזה הוא מביש. דיאלוגים שטחיים, סטראוטיפיים ומשעממים. אם הייתי מרוקאי הייתי מרגיש שבישו אותי. אשתי חותנתי ואני יצאנו בהפסקה, מתוסכלים במיוחד כי צוות השחקנים והבמאים מעורר ציפיות גבוהות.

אחד הסרטים הטובים ביותר של הקולנוע הישראלי שראיתי. סרט עוצמתי מלא רגש ומאוד דרמתי משחק מדהים של כל השחקנים.קטע הפתיחה של הסרט מדהים.ישנם הרבה קטעים מצחיקים,התסריט והטקסטים מעולים.קרן מור משתלבת טוב במשפחה המרוקאית.הסרט הוא מראה אמיתית וחשבון נפש להרבה משפחות והכל מטובל במנטליות מרוקאית. 10 בסולם מורפיאוס