סרטים

אחרי הסרט הרביעי והמיותר, הציפיות שלי מהסרט הזה לא היו גבוהות במיוחד, אבל להפתעתי הוא התמקד בשלב בחיים שאני בעצמי חוויתי. לא גדלתי עם טאבלטים או סמארטפונים, כי הם פשוט עוד לא היו קיימים ברמה שבה הם נמצאים היום. גדלתי עם צעצועים, ואז, לאט לאט, המסכים הגיעו. הצעצועים התחילו לאבד מהקסם שלהם, עד שבסופו של דבר פשוט הפסקנו לשחק בהם. יש משהו מריר-מתוק בלראות את צעצוע של סיפור מתמודד דווקא עם המעבר הזה, במיוחד בתור מישהו שחווה אותו בעצמו. העולם השתנה, הילדות השתנתה, ובאופן בלתי נמנע הצעצועים נשארו מאחור.

הסרט הוא לא על אהבה כוזבת. יותר מהכול, הוא על ההקרבה שלפעמים צריך לעשות כדי להגשים את החלומות שלנו. לפעמים דווקא האנשים שאנחנו הכי אוהבים הם אלה שגם אם הם לא רוצים בכך, מונעים מאיתנו לעשות את מה שאנחנו באמת אוהבים. והיכולת לבחור בין החלום שלנו לבין אותם האנשים היא, לדעתי, הרעיון המרכזית של הסרט. כי אנשים שאוהבים אחד את השני לא בהכרח נועדו להיות אחד עם השני. לפעמים אתה פוגש את האדם הנכון בזמן הלא נכון, או את האדם הלא נכון בזמן הנכון. ולפעמים דווקא אותו אדם לא נכון הוא זה שמשמש לך מדרגה, עוד צעד בדרך אל החלום שלך. הוא עוזר לך להגיע לשם, לדחוף אותך קדימה ולהפוך אותך למי שאתה צריך להיות כדי להגשים את עצמך. אבל המדרגה הזאת, כמו כל המדרגות האחרות בדרך, בסופו של דבר צריכה להישאר מאחור.

הסרט מחיה את הדימוי של הומופוביה והופך אותו למפלצת, משהו שנולד כדי לגרום לאנשים לפחד לאהוב את מי שהם אוהבים. אני חושב שזה רעיון מאוד חזק, ולצערי דווקא בגלל זה הרגשתי שהסרט לא מצליח לנצל אותו עד הסוף. רוב הדמויות הרגישו לי מאוד שטחיות, ובעיקר חסר בסרט איזשהו תחום אפור מבחינה מוסרית. הכול מאוד מוחלט: יש את הקהילה הלהט״בית ויש את הקהילה ההומופובית וכמעט שאין שום דבר באמצע. נכון שלפעמים בעולם האמיתי זה באמת יכול להרגיש כאילו הגבול חד עד כדי כך, אבל המציאות בדרך כלל הרבה יותר מורכבת. בסרט כמעט ולא קיימת האפשרות להכיל את האחר, להבין אותו או אפילו להיות מבולבל לגביו יש אהבה כמעט אובססיבית מצד אחד ושנאה מוחלטת מהצד השני. מבחינתי זה דווקא מחליש את מה שהסרט מנסה להגיד, כי במקום לתת לי דמויות שאוכל לזהות בהן משהו מעצמי, גם אם אני בכלל לא נמצא בנעליים שלהן, הן הופכות יותר לייצוגים של רעיונות מאשר לאנשים אמיתיים. זה חבל, משום שהנושא של הסרט הוא אחד מהחשובים ביותר מאז ותמיד אבל הביצוע שלו פגע מאוד בחווית הצפייה שלי.

אחרי כל השנים האלה, כל המאבק וכל הרעש סביב סרט שכמעט ולא זכינו לראות בכלל, קשה לצפות ב-Coyote vs. Acme בלי לשאול את עצמך שאלה אחת: האם באמת היה שווה לחכות? והתשובה היא… כן. כנראה. זה לא הסרט האבוד המושלם שהסיפור סביבו אולי גרם לנו לדמיין, אבל הוא כן מצחיק, יצירתי ומלא באהבה אמיתית ללוני טונס ולכאוס שהפך אותם למה שהם. יש בו מספיק לב, טיפשות וחוכמה כדי להזכיר למה הדמויות האלה עדיין עובדות כל כך טוב. אולי הדבר הכי אירוני הוא שסרט על זאב ערבות שמסרב להפסיק לרדוף אחרי משהו שנראה בלתי אפשרי להשגה, נאלץ בעצמו לשרוד כמעט שלוש שנים רק כדי להגיע למסך. האם הוא היה שווה את כל ההמתנה? אני לא בטוח ששום סרט יכול להיות שווה ציפייה כזאת. אבל אני מאוד שמח שסוף סוף נתנו לנו להחליט בעצמנו.

מהפנט

אם אהבתם את לב אמיץ יש סיכוי טוב שהסרט הזה ידבר אליכם. אצולה מושחתת, כנסייה שמחזיקה בכוח ובפחד, ומעל כולם – האדם הפשוט. האיכרים עובדים, משלמים את המחיר, וסופגים את כל מה שהשלטון והכנסייה מטילים עליהם. והכול מצולם פשוט נהדר. הנופים, הכפרים, הבגדים, הקרבות והאווירה – מצליחים להכניס אותך ממש לתקופה. אנדרו גארפילד מצוין בתפקיד איכר מופנם, אדם שכבר אין לו כמעט מה להפסיד, והופך בהדרגה למי שמוביל מרד. אליו מצטרפים איש צבא וכופר, וכל השלושה מוצאים את עצמם בלב מאבק נגד מערכת חזקה מהם בהרבה. זה לא עוד סרט אקשן תקופתי. יש כאן סיפור על מעמדות, אמונה, כוח, ניצול ובעיקר על הרגע שבו לאדם הפשוט נמאס לפחד. סרט מעולה. מומלץ מאוד.

הבורוז סדרה קלילה, מותחת, מצחיקה ומרגשת. העלילה, העוקבת אחר התרחשויות ומזימות בעיירה ייחודית לגיל הזהב בארצות הברית, ואחר הדייר שהגיע בעל כורחו לאחר מות אשתו, משלבת מדע בדיוני במינון מבוקר ומספקת תגליות והרפתקאות לאורך התפתחותה. שחקנים טובים ומוכרים, עשוי מצוין, מספיק מותח וכייפי בשביל לראות בבינג'.

סדרה מרגשת המתרחשת בארצות הברית על אישה שאיבדה את בעלה בתאונה, ומשפחתה שאבדה את אב המשפחה. הם מחליטים להתאבל בביקתה בטבע בה הנפטר אהב לבלות ולהיות נוכח בטבע ובפעילויות שהמשפחה העירונית פחות הכירה. תוך כדי אכב וזכרונות כל אחד מבני המשפחה עובר חוויות ותהליכים בלתי צפויים. יש פרקים מרגשים שיכולים לגעת בכל אחת ואחד. מומלץ לאוהבי דרמות, בעיקר עם אהבה לטבע ולחיים פשוטים וממלאים. בימוי ומשחק טובים.

משהו רע עומד לקרות סדרת מתח אימה אמריקאית. זאנר פחות מוכר ששמור יותר לעולם הקולנוע. סיפור מקורי ומסקרן על זוג צעיר המתכנן להתחתן, עם היסטוריה משפחתית שתלך ותיחשף לאט לאט, משני הצדדים. עטוף בנואנסים של סרט אימה קליל, עם משחק מצוין והפתעות לאורך על העונה. מי שלא מתחבר לזאנר של אימה קלילה יכול לוותר. סדרה איכותית, משחק וצילום איכותיים, מומלץ.

צפיתי בעונה השנייה והיא טובה כמעט כמו הראשונה

החברים והשכנים שלך גם ג''''ון האם סדרה כיפית ומקורית. סיפור על איש שוק ההון מצליח שמאבד את עבודתו ודברים נוספים מהותיים בחייו - מנסה לא לעשות ספוילר -, אבל לא את שאיפותיו לחיות טוב ואת החשיבה החריפה, ומתעל אותם למקומות יותר מפוקפקים. יש קווי דימיון קלים מאד עם שובר שורות. סדרה מעניינת עם גוד וייבס, מתח והומור שכיף לצפות בה.

אחת הסדרות הטובות שצפיתי בהן בעשור האחרון. סיפור מעולם התוכן של ילוסטון, מקורות שושלת דטון הקשוחה. הצצה לעולם המאתגר של ארה"ב לאחר מלחמת האזרחים. על אנשים עם תקווה שנחושים לייצר לעצמם ולמשפחתם עתיד טוב יותר. התמודדות עם קשיי האזור, היעדר חוק ומנטליות של החזק שורד. משחק מעולה, מותח ודמויות מעניינות שקשה לא להתאהב בהן. לא תמיד קל לצפייה, מומלץ.