ביקורות / תגובות / המלצות לסרט

הברקה. יצירה יוצאת דופן שמשלבת כמה ז''אנרים.חיבור של רעיון מעניין עם ביצוע טוב ומדוייק. כמובן שגם הציר העלילתי תורם את שלו. אהבתי.

עשוי לפי הספר ועדיין אוברייטד. סרט שקשה למצוא בו פגמים, אבל הוא גם לא מתעלה לגבהים יוצאי דופן . סרט טוב וזהו. הדבר המרכזי כאן,הוא שאלות בלתי פתורות מימים שהיינו צעירים,שאנו סוחבים לחיינו הבוגרים. אירועים שהשפיעו עלינו ופצעו אותנו.לא כל אחד מגלה את האמת ,מה קרה ולמה.במקרה שלנו,הגיבור מפענח חידה שלוותה אותו 35 שנים ובעקבות זאת הוא משנה את כל מה שחשב במשך התקופה הארוכה הזו.יפה ונוגע.ציון 7.5.

הסגנון המיסטי מוסיף נופך מעניין. סרט שונה ולא שגרתי. יש ציר אחד מרכזי כשמסביבו קורים אירועים שחלקם סוריאליסטיים. לא יותר מידי ארוך וזה עוד פלוס. לא ברור מה מנסים לומר לנו כצופים,אבל אולי זה בכוונה נשאר מעורפל.

בנוי לתלפיות. מרתק מהדקה הראשונה ועד האחרונה ומתפתח היטב. אני לא מתיימר להיות היסטוריון כדי לקבוע עד כמה האירועים משקפים את המציאות והאם הסרט מוטה, או שלא מציג את כל הרקע שקדם למלחמה בבלקן בשנות ה-90. ההערה המקדימה הזו חשובה כדי לציין שהמראות והמאורעות מזכירים את מה שקרה לעם שלנו באירופה לפני 80 שנים ויותר, עם כל ההבדלים והם גדולים וברורים. תובנה נוספת היא,שהאו"ם הוא גוף חסר תועלת ורקוב. סיפור אישי עוצמתי שמשתלב בתוך כאוס של סכסוך על רקע אתני.

מזכיר את "שנות השמונים" רק עם פחות צחוקים. סרט שהיה מתאים לישראל של עד לפני 30-40 שנים ,כשהצברים בני הדור הראשון עדיין דיברו עם הוריהם והסבים והסבתות בשפת אימם.הסיפור מתרחש בימינו ולכן זה קצת מוזר. מניח שהדיסוננס הזה מכוון,בין היתר כדי להעצים מסר חברתי שלא הרבה השתנה לעומת מה שהיה אז. בעיקר הכוונה לכך שנותרנו חברה עם חלוקה שיבטית וכל מה שנובע מזה. בסוף,כשעושים זום אאוט, הסרט אינו גרוע אבל גם לא מתעלה לרמה גבוהה משום בחינה שהיא. ציון 6.5.

אם עושים תיאום ציפיות אפשר להנות. חובבי הקולנוע האיטלקי ובכלל אוהבי התרבות האיטלקית יוכלו להתחבר. אין כאן איזה סיפור גדול,אלא אינטראקציה חביבה בין שלל דמויות במקום קטן ,בו כולם מכירים את כולם.סרט קטן וקליל עם אווירה רגועה ואופטימי.

בנוי טוב. מתפתח היטב מההתחלה ומגיע לשיא באמצע,שבעקבותיו נוצר משבר גדול שמטיל צל כבד על הדמויות הראשיות.החלק המסיים מציב דילמה לא פשוטה. משפחה של חוזרים בתשובה בצפת במהלך חגי תשרי. הזוג הצעיר נקלע למערבולת בעקבות אי יכולתה של האישה להיכנס להיריון. עובר אורח שלן בבית המשפחה ומבטיח ריפוי לאישה ,מתגלה כאדם שרלטן שמבצע מעשה חמור. מציף שאלות שקשורות לאמונה,ליכולת לסלוח ולקונפליקט בין הלכה לרצון החופשי.

לא שומר על אחידות.מתחיל טוב ולאחר מכן נהייה מעייף. למרות שמדובר במסע והדמויות הראשיות נמצאות בתנועה רוב הזמן, יש הגזמה בדיאלוגים לא מעניינים.תחושה של סטגנציה. פה ושם כמה קטעים מצחיקים וגם זה משהו. המשחק טוב והסרט לא רע,אבל ציפיתי ליותר.

משעמם. בנוי על דיאלוגים אינסופיים, לא מקורי ולא מציע שום ערך מוסף.אין כמעט עלילה. מתחיל ונמשך באותו קצב ולא מתרומם עד החלק האחרון,שם יש איזשהו טוויסט.הנושא עצמו מעניין ,אך השאלה היא איך מציגים אותו ומצליחים ליצור חוויית צפייה. שני השחקנים הראשיים טובים, אבל זה רחוק מלהספיק. ציון 6.5.

לא מתרומם. ההתחלה טובה ,אך מהר מאוד מאבד מומנטום. חוץ מהמשחק שאינו ברמה גבוהה,גם הדיבור לא תמיד ברור מספיק . סיפור על הנער דוד שחי עם אחיו הקטן בדימונה בתוך משפחה לא מתפקדת. אימו נכה שמתקשה לגדל את ילדיה ואביו המנוכר ,הוא סוג של נוכח נפקד.דוד מפרסם את סיפורו האישי ומשפחתו במסגרת של סיפורים קצרים תחת שם בדוי. לא סרט רע,אבל היה מקום להרבה יותר.

יש פואנטה מעניינת אבל הסרט ארוך מידי. המשחק טוב ,במיוחד של אדיר מילר.,סגר לי פינה בטיסה חזרה מניו יורק. שווה צפייה. ציון 7.5.

נמרח באופן מוגזם יחסית לרוחב היריעה. אומנם אין יותר מידי רגעים משעממים בין היתר אודות למשחק מצויין של דה נירו ודי קפריו,אבל לשרוד 3.5 שעות זו משימה קשה. ראיתי את הסרט בטיסה לניו יורק אז זה סייע להעביר את הזמן ,אבל היה אפשר להסתפק בשעה וחצי. סיפור מעניין על קולוניאליזם לבן שמנצל את הגזע האדום,עושק ורוצח אותו. ציון 7.5.

שייך לליגת החובבנים. רמת משחק נמוכה, סיפור לא מספיק מרתק לאורך רוב הסרט ורק לקראת הסוף רמת העניין עולה,אבל זה מעט מידי ומאוחר מידי.נראה לא אמין.הרבה אלימות וניבולי פה.לסיכום: מוצר גרוע.

לאה ומעניין לסירוגין. דיאולוגים מעיייפים לצד רגעים טובים. סיפור של משולש רומנטי. היא אישה משועממת, נאה וצעירה שנשואה פעם שניה לגבר עשיר ומפוקפק. הצלע השלישית הוא בחור שלמד איתה בתיכון, שכיום הוא סופר ובמקרה פוגש אותה בפריז ומאותו רגע מחזר אחריה. הם מתחילים להיפגש ולממש את החלום הרומנטי מפעם.כשהבעל מתחיל לחשוד בבגידת אישתו, הדברים מקבלים תפנית לכוון פלילי. כאן גם נכנסת לתמונה אימה של האישה, שמסבכת עוד יותר את המצב. קומדיה שחורה סבירה ולא יותר מזה.

שם הסרט מטעה. כשמדברים על נוסטלגיה,הכוונה היא לרומנטיזציה של העבר וכאן זה שונה.פליצ''ה שכיום הוא מצרי מוסלמי,חוזר אחרי 40 שנים לנאפולי,העיר בה גדל. הוא מגיע כדי לפגוש את אימו הקשישה בימיה האחרונים. פליצ''ה יוצא למסע ברחבי העיר ונפגש עם אנשים שונים,וכך הוא חוזר אחורה לימי נערותו ונזכר בחברו הטוב שביצע אז פשע חמור בנוכחותו ,אירוע ששינה את חייו.את הסוד ששמר בתוכו הרבה שנים ,הוא מספר לכומר מקומי.כיום אותו חבר מהעבר עבריין מסוכן שמשליט טרור בעיר. המפגש בין שניהם יפתח מחדש את הפצעים הישנים. מסתבר שגם השנים שעוברות,לא תמיד מסייעות לשכוח ולסלוח.למרות שציפיתי למשהו אחר,מדובר בסרט טוב סך הכל. ציון 7.5.

מקרטע בחלקו אבל בסך הכל שווה צפייה.נושא שקשור לבגידות בין בני זוג,בחברה שנתפסת כשמרנית.מבחינת המבנה,החלק הראשון טוב ומעניין, מגיע לשיא אחרי כחצי שעה עם טרגדיה לא צפויה ולאחר מכן נכנס לאיזה סוג של סטגנציה. אומנם קורים דברים ,אבל הקצב מאוד איטי. לקראת הסוף מגיע טוויסט שמשנה את הכל. קיצור הסרט היה עושה עימו חסד. ציון 7.5.

לא איכותי יותר מידי אבל קיים חן. מכנה משותף נמוך שסביבו יצרו סרט. נערה אנדרדוגית שלא מוכנה להיות אסקופה נדרסת. המראה שלה ממוצע לעומת חברותיה לספסל הלימודים ,שהן ממש פצצות. בעיניי הבחורים והבחורות היא "החברה המכוערת " ,שדרך הניצול שלה משיגים זוגיות. בסיוע של בחור חתיך מהתיכון שמשמש לה כמנטור,היא יוצאת למסע לחיזוק הביטחון העצמי שלה בדגש על מערכת יחסים עם בני המין השני. המסר הוא שאנחנו מגדירים את עצמנו ואסור לנו ליפול למלכודת של השוואות לאחרים.השחקנית הראשית מתוקה.

עדין ויפה. אומנם במבט על אין כאן משהו יוצא דופן שלא ראינו,אבל אי אפשר להישאר אדיש . מעלה מחשבות פילוסופיות על החיים ובעיקר בולטת השאלה הניצחית והבלתי פתורה,האם קיים כזה דבר שנקרא גורל. גבר ואישה קוריאניים נפגשים 24 שנים אחרי שנפרדו כילדים שקשורים זה לזו. היא כילדה היגרה עם הוריה וכיום היא ניו יורקרית נשואה ובעלת מנטליות אמריקאית. הוא נשאר נאמן לתרבות אליה שייך ומתאפיין באיפוק ומופנמות. המפגש המחודש על רקע נופיה של ניו יורק ,מחזיר אותם לעבר ולמחשבות על אם היו נהפכים לזוג במידה ודברים היו קורים אחרת. ציון 7.5.

מרהיב ויוצא דופן.שונה מכל שראיתי בעבר וצפיתי באלפי סרטים.הצילום בשילוב עם הסיפור הם מיוחדים. שני אסטרונאוטים,גבר ואישה נשארים לבדם בחלל כשהם קשורים זה לזו.זאת בזמן שהמעבורת שלהם יצאה מכלל שימוש ואחוז החמצן שעומד לרשותם יורד בעקביות. כשהקשר ניתק,נשארת האישה לבדה. הטרגדיה האישית שחוותה בעבר, מטילה עליה צל כבד. הניסיון שלה לחזור לכדור הארץ משתלב עם השאיפה להתגבר על הטראומה ולהתחיל חיים חדשים.

נמוך ומביך. הנושא שהוא זוגיות ורווקות ,אף פעם לא משעמם ,אבל כל מה שמסביב הוא פשוט גרוע ובעיקר רמת המשחק.עשר הדקות האחרונות קצת יותר טובות ,אבל זה רחוק מלהיות מספיק. חיכיתי שייגמר.

מאוד אלים וחסר איכות. שבלוני ולא מחדש כלום. מעבר לכך אין מה לנתח יותר מידי. אומנם לא סובלים אבל אפשר לוותר.

מחמם לב ובעל משמעות למרות שלא ממוצה עד הסוף. מפגש בין שני גברים בעקבות תאונה בה היו מעורבים. הם שונים באופיים אך המכנה המשותף להם הוא הבדידות,למרות הנסיבות השונות. כעת,הגורל מזמן להם מסע משותף במהלכו שניהם יעברו שינוי. המסר הוא שהחיים יפים, למרות הקשיים והבעיות וכדי לנצל אותם צריך להיפרד לפעמים מכבלים שאנו שמים על עצמנו. ציון 7.5.

בשתי מילים "ג''ים קארי". דינמי וכיפי וגם מעורר מחשבה. הגיבור שלנו שחי בעולם בו הוא בורח מכל דבר, מגלה את החיים מחדש בזכות שינוי אחד קטן. המילה "כן" פותחת עבורו צוהר לאינסוף אפשרויות מדהימות שמשנות מקצה לקצה את המציאות. הוא מתחיל להכיר אנשים וגם מוצא אהבה ואפילו זוכה לעדנה במקום עבודתו. אבל הוא לומד ,שגם הקיצוניות הזו שאליה פנה היא טובה בערבון מוגבל. צריך להשתמש בה עם הרבה שיקול דעת ובעיקר חייבת לבוא מתוך רצון חופשי. בקיצור: אחלה סרט. ציון 7.5.

לא רע אבל חסר fine tuning. נושא שמחבר אותך אל עצמך ,במיוחד אם אתה בגיל של שני הגיבורים או מבוגר יותר.שני חברי ילדות חיפאים במקור שבאיזור גיל ארבעים ,מתמודדים עם משבר בחייהם. החברות ארוכת השנים והאמיצה ביניהם היא סוג של נחמה עבורם. יכול להיות שהיה צריך להיות טיפה יותר נוקב ואולי בכוונה המסרים נשארו מעומעמים מבחינת השורה התחתונה. רמת המשחק לא תמיד ברמה מספקת, אבל הסך הכל הוא טוב.

עדין ויפה אך מרגיש קיטשי.הקצב איטי והאווירה מאופקת יחסית כמעט לכל האורך, למרות הסיטואציה המורכבת .הילד הקטן מתוק ואינטליגנטי ובהחלט גונב את ההצגה.מערכת היחסים שלו עם האם המאמצת היא מרכז הכובד של הסיפור. מסביב נמצאת משפחת האומנה,האב הביולוגי ורשויות הרווחה. כמו תמיד,השאלה במקרים כאלה היא מה הכי טוב ונכון לילד. ציון 7.5.

השחקן הראשי כובש את המסך אבל זה לא מספיק.המעטפת נהדרת אבל לא כל אחד ימצא כאן את מקומו ,בעיקר בגלל הנושא שנטחן עד דק במהלך השנים. לא בטוח שמתאים לעשות סרט עלילתי סביבו, אפילו שמדובר בסיפור אמיתי. בנוסף,הקצב איטי ויש לא מעט רגעים משמימים.ככל שמתקדם כך נהיה מתיש יותר. הנאום המפוייס בסוף של טרמבו הוא סיום ראוי ויפה וזה מה שאני לוקח מכאן.

לא מהוקצע מספיק.מפגש של שלושה אנשים אנדרדוגיים,כל אחד מסיבה אחרת. סיפור שהיה יכול לייצר משהו טוב ומעניין .לצד רגעים טובים יש רגעים משמימים. לא תמיד קולח ומרתק. כמה רגעים נוגעים ומרגשים לקראת הסוף זה נחמד , אבל זה מעט מידי ומאוחר מידי.

משב רוח מרענן. לא קשה למצוא פגמים כאלו ואחרים כמו רמת משחק לא הכי גבוהה ועלילה לא מספיק קולחת,אבל במקרה הזה הם עניין מישני.נושא שהקולנוע הישראלי פחות עוסק בו,עולם השידוכים בעולם החרדי שאליו נכנס גם המתח בין אשכנזים וספרדים. זה מוצג בצורה חיננית וגם משעשעת לעיתים. החשיבות כאן, היא הצוהר שנפתח בפני הצופה החילוני לתרבות שהוא לא מכיר. בקיצור,רחוק מלהיות סרט גדול ,אבל מעניין.

כבד. שילוב של סגנון בריטי מעונב והתדיינות משפטית, יוצרים סרט שלא מתאים לכל אחד. לאנגלופילים תהיה יותר עדנה. אומנם יש פה גם קצת מוסיקה ואווירה צעירה וגם מסר סוציאלי חשוב ,אבל הסך הכל יוצר תחושה של מוצר מגושם.

מפתיע ומתעתע. אווירה פילם נוארית יחד עם צילום נהדר ,שמשאירה את הצופה סקרן. מציאות ודימיון מתערבבים באופן שמזכיר במידה כזו או אחרת את "שאטר איילנד". מתחיל כסיפור היסטורי של ה"אנשלוס" ,אך ככל שמתקדם מקבל אופי של מותחן פסיכולוגי. לסיכום: מהנה. ציון 7.5.