הומלנד –ביקורת: עונה 4, פרק 1

מי שמחפש את מנת האסקפיזם שלו מול המסך הקטן יכול לוותר על העונה החדשה של "הומלנד". הפצצה של מבוקש שפוגעת בחפים מפשע, דיונים מוסריים לגבי שאלת הסיכולים הממוקדים, השלכות מדיניות רחבות היקף, מחאות אלימות בעולם הערבי - נדמה כי "הומלנד" יושבת בדיוק על הנקודות הרגישות של ישראלים לאחר מבצע "צוק איתן" ומכריחה אותם להתמודד עם שאלות ערכיות, שפעמים רבות אנו מעדיפים להדחיק הצידה בזמן המלחמה בטרור.

הבעיה היא שזו לא בדיוק "הומלנד".כל קשר בין העיבוד לסדרה הישראלית "חטופים" של גידי רף, שעסק בחייל החטוף שמוסב על ידי ארגון טרור ונקלע למערכת יחסים סוערת עם הסוכנת קרי מתיסון, לבין דרמת המתח הפוליטית שמתרחשת באפגניסטן בה קרי מופקדת על ניהול תחנת CIA מקומית, מקרי בהחלט. למעשה ניתן לומר שזה ספין אוף באותו שם, שלוקח מספר דמויות ראשיות מ"הומלנד" (קרי, סול וקווין), מעביר אותן למיקום חדש ונותן להן קו עלילה שונה לחלוטין.

לאחר הוצאתו להורג של ברודי בסיום העונה השלישית, שהביא לסיום קו העלילה עליו נבנתה הסדרה, נדמה כי לא הייתה ליוצרים ברירה, אלא להתחיל מחדש את הסדרה ולברוא עולם חדש בו הדמויות האהובות יוכלו לפעול. מפרק הפתיחה נדמה כי ניסיון זה עבר בהצלחה, והסדרה מצליחה לברוא את עצמה כמותחן פוליטי, שעוסק בשאלות חשובות לגבי מדיניות החוץ של ארצות הברית, הצלחת מלחמתה בטרור אל מול אובדן חיי החפים מפשע ותחושת הנקמה שמלחמה זו יוצרת והשימוש השנוי במחלוקת במל"טים. אם דיונים אלו מעלים לכם דז'ה-וו, זה מפני שהעונה האחרונה של "24" עסקה בדיוק בשאלות אלו ובמדיניות החיסולים של ארצות הברית, רק עם פחות דגש על מוסר ויותר על האקשן. לאור העובדה ש"הומלנד" ו-"24" חולקות מפיקים וכותבים משותפים, כמו הווארד גורדון ואלכס גאנסה, נראה כי יש יד מכוונת מאחורי הדימיון בעלילות.

אז מה היה לנו בפרק הראשון? קרי (קלייר דיינס המצוינת) מאשרת חיסול של חייסם חקאני, מבוקש אפגני בכיר, בלי לדעת שמתקיימת חתונה במקום. ההפצצות גורמות למותם של 40 מאורחי החתונה ולזעם בינלאומי כנגד ארצות הברית, שמתבטא בהפגנות אלימות. בינתיים תמונתו של סנדי, אחד מהסוכנים שהיו אחראים על ההפצצה, מופצת בתקשורת, מה שמוביל לסצינת השיא בפרק בו הוא מוצא להורג בלינץ' על ידי המון זועם לעיני קארי והסוכן קווין, במה שמעורר הדים לסצינת השוק האיראני מהסרט "ארגו". בינתיים בקו עלילה חלש יותר אנו עוקבים אחר עייאן, אחיינו של חקאני, שנכח בחתונה, צילם את האירוע וכל משפחתו נהרגה בו. באופן תמוה דמותו של עייאן (סוראג' שארמה הזכור מ"חיי פיי") היא כה שוחרת שלום ושלווה, שהוא חוזר ללמוד כרגיל בבית הספר לרפואה, מסרב לפרסם את הוידאו ביו-טיוב וטוען (בפרק השני) כי הלינץ' בסוכן האמריקאי הוא לא פחות חמור מרצח בני משפחתו. נדמה כי בניסיון של יוצרי הסדרה לאזן את דמותם של הטרוריסטים עם דמות מתונה ומערבית (שגם מדברת באופן תמוה באנגלית לאורך מרבית הפרק), הם חטאו בהקצנה לכיוון השני ומעניין לראות כיצד והאם תעבור דמותו של עייאן שינוי אידיאולוגי לאורך המשך העונה.

[*]

לאור העיסוק בנושאים ברומו של עולם עושה רושם שהסדרה איבדה קצת מהפן האישי ומהחיבור לסיפוריהם הפרטיים של הדמויות. ייתכן כי התינוקת המשותפת של קרי וברודי, אותו השאירה אצל אחותה בארה"ב, והמתח המיני המתעורר בין קרי לקווין יספקו את מנת החיבור הרגשי שדרוש מהסדרה בכדי לתת לה נפח שיזכיר את הימים הטובים של סיפור האהבה הבלתי אפשרי בין קרי לברודי.

למרות מיצוי קווי העלילה הקיימים שלה, טוב ש"הומלנד" עדיין איתנו. היא מספקת שילוב ראוי של דרמה, מתח ותככים פוליטיים, העיסוק בדמותה המעורערת של קרי טרם מוצה עד תום ונדמה כי יש ליוצרים עוד לאן להתקדם עם הסדרה לפני שיגיעו לנקודת האל-חזור. "הומלנד" כנראה כבר לא תחזור לימים הגדולים של עידן ברודי, אבל לפחות בינתיים היא כאן כדי להישאר.

מעוניינים לקרוא ביקורות סדרות נוספות? היכנסו למדור סדרות, לחצו על ביקורות סדרות ותוכלו להתעדכן בביקורות המעודכנות ביותר של מבקרינו על הסדרות הגדולות בעולם