ג'רי סיינפלד בן 70: חמשת הפרקים הגדולים של סיינפלד

קשה להאמין, אבל ג'רי סיינפלד, הסטנדאפיסט היהודי שלמד משחק תוך כדי תנועה ופתח את מבערי ההצלחה בגיל 34 עם קומדיית מצבים "על כלום", חגג בסוף השבוע 70 שנה. סיינפלד, שאף היה קיבוצניק לכמה דקות והגיע לביקור תמיכה בישראל אחרי 7 באוקטובר, המציא יחד עם לארי דייוויד סוג חדש של הומור: ציני להחריד, עוקצני ומיזנתרופי, אבל כזה שמתמצת ומתייחס לכל פרט בחיים בצורה מדויקת ואותנטית.

לא ניכנס כאן לקרב הנצחי שכנראה לא יסתיים לעולם בין "סיינפלד" ל"חברים" והשאלה מי הייתה טובה יותר ("סיינפלד" ושום דבר אחר לא מתקבל על הדעת!), אבל סוד ההצלחה של "סיינפלד" היה טמון בשוני הגמור שלה מהסיטקום הסכריני ההוא של ג'ניפר אניסטן ושות'; כל אדם לעצמו נגד כולם. במציאות צינית ומדכאת, צריך גם סיטקום ציני שמציג את הדברים כמו שהם.

אחרי 9 עונות מוצלחות (ופרק סיום פחות מוצלח), סיינפלד וחבריו לסט פרשו בשיא והסדרה בכיכובם ירדה מהאוויר. אבל לשמחתנו, "סיינפלד" עדיין חיה ונושמת (עכשיו בנטפליקס הקרוב לביתכם). בחירת חמישה פרקים מנצחים מתוך סדרה שכל פרק שלה הוא תענוג זה אגוז קשה לפיצוח ומשימה לא הוגנת בפני עצמה. ובכל זאת, ולכבוד 70 האביבים שחוגג ג'רי ורגע לפני הסרט החדש שביים ובו הוא מככב בנטפליקס - "הקרב על הפופ-טארט", הנה חמשת הפרקים הגדולים ביותר של "סיינפלד".

5. ההתערבות (עונה 4) – אפשר לומר ש"סיינפלד" מעולם לא התחסדה ולא פחדה לדבר על הנושאים המביכים ביותר שידעה האנושות המודרנית. בפרק המצוין הזה, ג'ורג' נתפס על ידי אמו כשהוא מענג את עצמו בזמן עלעול במגזין "גלמור". כמובן שכל החבורה לועגת לו אך לבסוף כולם מחליטים לערוך התערבות: מי שיצליח להחזיק זמן רב יותר מבלי לאונן, זוכה בסכום כסף נכבד. הפרק הזה הביא לראשונה נושא מביך למרכז הפריים טיים (אגב, המילה אוננות לא מוזכרת בו פעם אחת) וגם זכה להתנגדות מכמה בכירי רשת NBC, שחשבו שנושא כזה לא מתאים לשידור, בטח לא לפריים טיים. הפרק לבסוף שודר ואף זיכה את לארי דייוויד בפרס האמי ואותנו במשפט: Master of my domain.

4. הביזארו ג'רי (עונה 8) – ג'רי סיינפלד הוא מעריץ גדול של סופרמן. אחד מסיפוריו של הגיבור בגלימה האדומה עוסק בביזארו סופרמן, היפוך גמור ומרושע של איש הפלדה. כשאיליין מוצאת ידיד חדש בשם קווין, ג'רי מתחיל לחשוד שמדובר בביזארו ג'רי, והוא צדק. רק שהפעם לא מדובר בגרסה מרושעת שלו אלא במישהו שהוא פשוט לא מיזנתרופ כמוהו אלא ידידותי וטוב לבריות. גם החברים של קווין, פלדמן וג'ין, הם היפוך גמור לקריימר וג'ורג'. לפרק היו עוד שלושה קווי עלילה נוספים: ג'רי החל לצאת עם אמנדה בעלת "ידי הגבר", ג'ורג' קיבל אישור כניסה ל"עיר האסורה" של הדוגמניות וקריימר מגיע באופן קבוע למקום עבודה שהוא כלל לא עובד בו.

3. הבגידה (עונה 9) – עוד פרק שמוכיח כמה "סיינפלד" הייתה סדרה פורצת דרך. כדי לפלפל קצת את העניינים ולשבור את הנוסחה העייפה של הסיטקום האמריקאי, ג'רי וחבריו יצרו פרק שעלילתו מוצגת מהסוף (אשכרה מהכתוביות) להתחלה ולא סתם התחלה, אלא ממש עד למפגש הראשון של ג'רי וקריימר, שנקרא בטעות קסלר (על שם האדם האמיתי עליו הדמות מבוססת). מה שנראה לנו היום מובן מאליו, היה בשנות התשעים חידוש אמיתי ותמיד תזכרו ש"סיינפלד" הייתה שם קודם. "הבגידה" הוא אולי לא הפרק האהוב ביותר על מעריצי סיינפלד ובהחלט ישנם כאלה שעדיפים עליו מבחינה עלילתית, אבל הוא תפס את מקומו ברשימה המכובדת הזו בעיקר בגלל האופי היומרני שלו.

2. היאדה יאדה (עונה 8) – בסוף העונה השביעית לארי דייוויד פרש מצוות הכותבים של הסדרה, אך עובדה זו לא מנעה מ"סיינפלד" להמשיך לתקתק בגאונות על. ה"יאדה יאדה" הוא חותמת לטענה הזו. במציאות, כולנו חוטאים קצת ב"בלה בלה בלה" ושאר מילים מומצאות כדי לדלג על פרטים תפלים בסיפור. בפרק הזה היאדה יאדה בא להחליף דווקא פרטים מאוד מהותיים בעלילה, מה שהופך את כל האירוע לסיינפלדי טיפוסי.

ג'ורג' מתחיל לצאת עם מרסי, שסיפוריה כוללים לא מעט יאדות שכאלה. אבל הפרק הזה נכנס לרשימה בגלל טים ווטלי (בריאן קרנסטון, "שובר שורות"), רופא השיניים שהתגייר. ג'רי חושד שווטלי התגייר אך ורק כדי שיוכל לספר בדיחות על יהודים. התלונות של ג'רי מובילות להאשמות שקוראות לו גזען של רופאי שיניים (אנטי דנטיי). פרק מצוין שמשתמש ביהדותו של סיינפלד באופן מתוחכם למדי.

1. הנאצי של המרק (עונה 7) – הפרק הכי טוב של "סיינפלד" בפער ועל פי כל המעריצים מדובר בקלאסיקה נצחית. הפרק מציג לנו את יאב קאסם, גאון מרקים מיוסר שמנהל את המרקייה שלו בצורה קשוחה. כדי לקבל מרק על הלקוחות לבצע סדר פעולות מוגדר מאוד ובזריזות, אחרת התור יתעכב. רוצים לחם? תוסיפו 3 דולר! זה פרק גאוני וכל דקה בו היא מלאכת מחשבת של קומדיה טהורה, חכמה ואינטליגנטית. המשפט NO SOUP FOR YOU! כבר הפך לנכס צאן ברזל של התרבות הפופולרית.