בסוף יהיה טוב: 5 הסדרות הישראליות הטובות של השנה

טיפול לילי (yes)

נתחיל עם אחת ההפתעות הגדולות של השנה האחרונה. לואי (יוסף סוויד) הוא פסיכולוג שמנסה להתמודד עם האובדן של אשתו. בשביל לטפל במשפחתו המתאבלת הוא מחליט להעביר את הטיפולים שלו ללילה. ההחלטה הזו מושכת אליו כמה טיפוסים יוצאי דופן שלא בהכרח היו מגיעים לטיפול "רגיל" בשעות היום.

סוויד מאזן בצורה מדהימה, בין הנחמה והאמפתיה שהוא מעניק למטופליו לבין תחושת חוסר האונים מול האובדן והקשיים במשפחתו. הסדרה מכילה התמודדות מטלטלת אבל רגישה עם אובדן, ובימוי שגורם לך לתהות לפעמים אם מה שקורה באמת קורה או שכולו פרי דמיונו של לואי. כל פרט ופרט בסדרה, כולל הדמויות שמקיפות את המטפל, כתוב מעולה.

כל אחד מהמטופלים שאנחנו פוגשים מציג עולם ומלואו שאפשר להבין, להכיר ולהזדהות איתו כבר מהרגע הראשון שהם מופיעים על המסך, כמו נועם (ירון ברובינסקי) שמבקש את הרישיון של לואי לפני שהוא מסגיר פרט כלשהו על עצמו. חוץ מברובינסקי, את המטופלים מגלמים תומר יוסף, יעקב זדה דניאל ושירה האס (שזכתה על תפקידה בסדרה בפרס השחקנית הטובה ביותר בפסטיבל הסדרות של מונטה קרלו). לצד הקשיים הרבים, הסדרה מציגה גם רגעים שמצביעים על תקווה, מצרך נדיר בימים אלו. מדובר בחוויה שלא כדאי לפספס.

היהודים באים (כאן 11)

העונה השישית והאחרונה של "היהודים באים" כבר הייתה כתובה, ואז ה-7 באוקטובר קרה. בעקבותיו צוות הכותבים שכתב והוסיף מערכונים חדשים ורלוונטיים. הסדרה תמיד ידעה לאזן בין רגעי הומור נונסנס נהדרים לבין סאטירה נושכת, וכך גם בעונה הזו. הכיף נכח במערכונים משעשעים כמו "קינה מלאכותית" או "עיר מקלט" שנבנה כמעט כולו על טהרת הסלפסטיק (אני עדיין אומר "בשגגה!" על טעויות קטנות למרות שאין מסביבי אף אחד שישמע) ודמויות חוזרות ואהובות כמו רפול, שעדיין ממשיך למצוא דברים שהוא מעוניין לפתוח.

העונה נפתחה עם ספיישל משעשע ומרגש אודות הקמת המדינה והסתיים בשילוב מבריק בין קטעים ממגילת העצמות עם רגעים מרכזיים, מרגשים וכואבים כאחד, שעיצבו את אופיה של ישראל. קיבלנו חיבוק לא אופייני מדמותו של משה רבנו, שלרוב גוער ונוזף בנו, אבל הפעם ציין את ההתגייסות העצומה ("120 אחוז, זה אפילו לא הגיוני מתמטית"), התרומה האזרחית העצומה וההפגנות להשבת החטופים. הפרק הסתיים במערכון המצמרר שעבר במונולוגים בין טבח לטבח שפקד את העם היהודי, מחורבן בית המקדש השני, ועד לניצולה מהטבח ב-7 באוקטובר. פרק הסיום של העונה היה למעשה פרק הסיום של הסדרה כולה, וככזה הוא סיפק סגירות מעגל לכמה מהדמויות האהובות. כולל מפגש ראשון ומרגש בין יוסף ללאה (שניהם בגילומו של יניב ביטון בביצוע מבריק). גם בעונת הסיום, "היהודים באים" הצליחו ליצור תמהיל מדויק של צחוק ובכי, משימה שנהייתה מורכבת במיוחד בשנה הזו.

מנאייכ (כאן 11)

עוד סדרה מבית כאן 11 שהסתיימה השנה היא "מנאייכ". הסדרה מספרת על משחק החתול והעכבר בין איזי בכר (שלום אסייג שזכה בפרס האקדמיה על העונה הראשונה של הסדרה) לבין ברק הראל (עמוס תמם בתור אחד הנבלים הטובים בטלוויזיה הישראלית), חברו שמנהל ארגון פשע בתוך המשטרה.

בעונה השלישית המתח מגיע לגבהים חדשים. איזי וברק, חברים שהפכו לאויבים, נאלצים לעבוד יחד בשביל להשיג ראיות לתיק כנגד ראש הממשלה. המתח עולה ועולה בזכות המשולש המוביל אותו, של אסייג ועמוס תמם שהוזכרו קודם, לצד טל בן הרוש בגילומה של לירז חממי. אף אחד מהשלושה לא יודע לצפות מה השניים האחרים יעשו, מה שמייצר דריכות ואדרנלין שלא פוסקים. פרק בולט באיכותו העונה היה פרק 5, שבו יוליה (דיאנה גולבי) עוברת מבחן בשביל להוכיח את הנאמנות שלה לארגון של ברק. הצופים שותפים לבלבול של יוליה שלא יודעת באף שלב אם מה שהיא עוברת הוא חלק מהמבחנים, או שעלו עליה והיא נמצאת בסכנת חיים ממשית.

בתור עונת סיום, העונה הכילה סגירה לכל העלילות שנפתחו במהלך הסדרה, וסיפקה כמה רגעים בלתי נשכחים, כמו סצנה מסמרת שיער בה ברק מאיים על טל להתרחק מהבת שלו, ורגעי הסיום של הסדרה כולה בהם איזי מקבל חדשות עצובות ומגיב ללא מילים, אבל מעביר מנעד שלם של רגשות בעקבות הבשורה. למרות הביקורות שעלו במהלך העונה על הדמיון הרב בין האירועים בסדרה לתיקי נתניהו, מדובר בעונה שחותמת בכבוד את אחת מסדרות המתח המשובחות ביותר שנעשו בישראל.

ברלין בלוז (yes)

אחרי שדנה אידיסיס יצרה את "על הספקטרום" (אותה אני מחשיב בתוך אחת הסדרות הישראליות הכי טובות שנוצרו), הציפיות להמשך היו גבוהות מאוד. אידיסיס ניסתה לכתוב אותו ללא הצלחה, ובעקבות עצה שקיבלה מסייד קשוע (עורך התסריט של "על הספקטרום") שינתה כיוון. במקום, היא יצרה ביחד עם בן זוגה איתמר רוטשילד את "ברלין בלוז", המבוססת על השנה בה חיו השניים בברלין.

דרך רגעים קטנים ומשמעותיים, הסדרה משקפת לנו את הקונפליקטים של בני הזוג סביב ההישארות בברלין. בזמן שיונה (רוטשילד) נהנה ממצבו ומתפקידו בפילהרמונית של ברלין, אשתו טליה (שירה נאור) מנסה לכתוב ללא הצלחה ולא מוצאת את עצמה בעיר הזרה. בסדרה מככבים גם תמיר בר בתור צורי, חבר של יונה שגר כבר כמה שנים בברלין, וליאורה ריבלין בתור שלומית, אמו של יונה שמגיעה לברלין ונושאת מונולוג לא פחות ממדהים (ובגרמנית!) על אביה ניצול השואה. העונה מתרחשת כמעט כולה בבירת גרמניה, פרק אחד מתמקד בביקור של טליה בישראל ובו אנחנו לומדים על משפחתה של טליה, ואחיה (אורי קומאי שמוכר יותר כדודו פארוק) תוך אזעקות רבות שפוקדות את ישראל בזמן הביקור. מדובר ב-6 פרקים שיכולים להיות לפעמים אסקפיסטיים מהתקופה שאנחנו נמצאים בה, אבל לפעמים גם להחזיר אותנו למציאות ולשאלה מה זה אומר להיות ישראלי.

אף אחד לא עוזב את פאלו אלטו (קשת 12)

אל תתנו לשם הארוך "אף אחד לא עוזב את פאלו אלטו" להטעות אתכם. הסדרה שיצר יניב איצקוביץ' (שמבוססת על ספר באותו השם שנכתב גם על ידי איצקוביץ') מתרחשת כל כולה בחיפה, וזה חלק גדול מהקסם שלה. הסדרה מתחילה עם קייס תמוה שלא ברור בכלל מהו. גופה נוספת מיותרת נמצאת בחוג לרפואה בטכניון שאף אחד לא יודע איך הגיעה לשם.

כמו כל סיפור בלשי טוב, גם כאן הסיפור הרבה יותר מסובך ממה שנראה בהתחלה. החקירה, שבהתחלה מנסים לסגור אותה כמה שיותר מהר, מתגלה כקשורה למשפחות פשע, הימורים, אימפריית נדל"ן והרבה יותר. עלילות שמתרחשות במקביל ולכאורה לא קשורות, מתלכדות בצורה טבעית מאוד אחת לשנייה.

את הסדרה מובילה איריס אברמוב (מגי אזרזר), שוטרת שנמצאת במשבר אישי ונותנת את כל כולה תמיד לעבודה. הבעיות מהעולם האישי והמקצועי מתערבבות גם כן אחת בשנייה, ומשאירות אותנו כצופים דרוכים בגלל שבכל רגע, כל דבר יכול לקרות. הסדרה מתרחשת בחיפה, ורואים בבירור שהיא גם צולמה שם. המיקום הזה נותן לסדרה ייחודיות של מקום התרחשות אמיתי וספציפי במקום עוד סדרת משטרה שמתרחשת בעיר כלשהי בישראל.