Seret.co.il - חדשות טלוויזיה :: להרוג את הסבתא

"להרוג את הסבתא" - ביקורת פרק הבכורה

23/12/2015 11:44:25

שלח לחבר הוסף תגובה

"להרוג את הסבתא", הסדרה החדשה של יס בכיכובם של רמי הויברגר, מירי אלוני, אלי פיניש, מאור שוויצר וגל תורן, היא אולי הסדרה הישראלית הכי קיצונית שנעשה אי פעם בישראל. מדובר בקומדיה שחורה שמצחיקה את הצופה בסצנת הפתיחה, אך מכה בו בפטיש 5 קילו ללא רחמים וללא הפסקה במשך כל פרק הראשון. אם נדמה לכם שאתם עומדים לצפות בקומדיה שחורה וקלילה סטייל "לחסל את הליידי" בגרסת האחים כהן, אתם טועים. הסדרה היא פשוט אכזריות בלתי נסבלת (גם לא כמו הסרט ההוא של האחים כהן). הסדרה שיצרו דוד אפק, ליאור שפר ויוסי מדמוני היא הרבה יותר כבדה, שחורה ואכזרית ממה שאתם חושבים. כבר עכשיו היא מעוררת את זעמם של אנשים רבים בגלל שמה הלא סטנדרטי. חכו עד שהם יראו את פרקי הסדרה עצמה.

הסדרה עוסקת בחיי משפחת זליג: שאול )רמי הויברגר) מנהל ביחד עם בנו עסק לשטיפת מכוניות, דוד (גל תורן) עובד כפועל זבל וחנניה )אושר מימון) הוא הומלס חוזר בתשובה. כל החיים של האחים הללו הם בזבל, או יותר נכון בחרא. "חרא על החיים שלי" מרבים שאול ודוד למלמל. ואכן החרא משחק תפקיד משמעותי כבר מהסצנה הראשונה בו אימם, עליזה (מירי אלוני) מספרת לקבלן רגב שרעבי (אלי פיניש) איך עלתה מרומניה כילדה ואיך אבא שלה הבריח דרך מקום מסוים בגופה יהלומים. עם אותם היהלומים אביה של עליזה קנה קרקע שהיום היא מתגוררת עליה בשכונת גבעת עמל. הבנים רוצים שהיא תמכור את הקרקע שעליה שרעבי מציע כ-20 מיליון דולר, אבל היא מסרבת לעשות זאת כי היא לא רוצה להרפות מהעבר.

[*]

אבל שאול לא פראייר. לשאול אין גבולות ובכך הוא הופך לאחת הדמויות המרושעות ביותר שנראו בסדרה ישראלית אי פעם. אין לו ערכים ואין לא מצפון. הוא סוציופת מושלם. אפילו לבני משפחתו אין לו רגשות. הוא מסוגל להציף את הביוב ולתת לחרא לעלות על גדותיו בבית אמו כדי לשכנע אותה למכור את השטח. הוא מוכן לדרדר את אחותו בחזרה לסמים כדי לסחוט מהאם כספים שכביכול יילכו לטובת הגמילה אבל בעצם הוא ינצל אותם לטובת קניית מכונת שטיפה. מרגע לרגע שאול הוא דמות שהופכת לרעה יותר ויותר. יחד איתו שאול מדרדר את בנו ואחיו למקומות האפלים ביותר. הויברגר עושה את העבודה כל-כך טוב עד שמשהו במשחק שלו מזכיר את הטירוף של ג'ק ניקולסון. "להרוג את הסבתא" מציג כמה מסרים חברתיים. הראשון הוא שחרא מייצר חרא. כלומר עוני והזנחה יוצרים עוד ועוד רוע. השני הוא ביקורת כלפי הזנחת העבר. זה בא לידי ביטוי לא רק דרך דמותה של עליזה, אלא גם דרך מי שמגלמת אותה - מירי אלוני. כידוע זמרת העבר המצליחה נאלצת לנגן ולשיר כיום ברחוב כדי להתקיים. כך המדינה מתייחסת לאנשי התרבות שאחראים על נכסי צאן הברזל שלה.

"להרוג את הסבתא" היא אולי הסדרה הקשה ביותר לצפייה ששודרה אי פעם בישראל. היא דורשת קיבה מפלדה ועצבים מברזל. יש בה המון אופל ונראה שלא רק שהיא הופכת ליותר אכזרית מרגע לרגע בפרק הראשון, אלא נראה שהיא גם תלך ותהפוך לאכזרית יותר ויותר עם כל פרק שישודר. אם תרצו היוצרים מתחילים הכי מהר שלהם ואז לאט לאט מגבירים, אלא שפה לא קוברים את הסבתא אלא מתעסקים בלנסות להרוג אותה.

"להרוג את הסבתא" היא צעד חסר בושה, שלא מלקק לקהל ולא מתיימר לתת לו את מה שהוא רוצה לראות. למרות שרגעי האכזריות בסדרה אינם מאוזנים עם רגעי החמלה, אין זה אומר שצריך לוותר על הצפייה המאתגרת, במיוחד כאשר סוף סוף יש משהו שלא מתחנף לקהל או מטביע אותו בקיטש ממוחזר.

« לידיעה הקודמת | לידיעה הבאה »

נתן ליכטר - לעמוד הפרופיל | ביקורות / כתבות נוספות