בועטות: ביקורת שני פרקי הפתיחה ''

Playing for Keeps Series Review

לירון אברהם על "בועטות: ביקורת שני פרקי הפתיחה ''":
"הנאה טיפשית וצרופה במבטא אוסטרלי"

שתף/י

משחק מדליין ווסט אנני מיינרד

דרמה

ביקורת סדרה לבועטות: ביקורת שני פרקי הפתיחה '' מאת לירון אברהם | מבקרת קולנוע

ציון המבקר

"גילטי פלז'ר"

דירוג הגולשים

ראית את הסדרה? העבר/י את העכבר ודרג/י!

9.8/10

Seret Buzz

הוסף/י למועדפים הוסף/י ל"רוצה לראות" התחבר/י הצטרף/י בחינם!

אני לא נוטה להאמין לכותרות ותגיות, במיוחד כשמדובר בסדרות וסרטים. אבל, התווית "גילטי פלז'ר אוסטרלי לקיץ" לא יכולה הייתה להיות מדויקת יותר כשמדובר ב"בועטות".פייג' דנקלי (ססיליה פטרס), בת זוגתו הקלאמזית של שחקן הפוטבול החדש דן פלטשר (ג'ורג' פולר), עוברת בעקבותיו למלבורן. היא מגיעה בטי-שירט וג'ינס למועדון, ומצטרפת, בעל כורחה, לקבוצה המפוקפקת והידועה לשמצה – 'הנשים של'. בעוד דנקלי לא מבינה את מאזני הכוחות ועושה את כל הטעויות האפשריות, שאר הנשים הן מוקפדות, מהוקצעות, ובעיקר – מהממות.

גם הצופה מעט מבולבל עם פתיחת הפרק בסצנה בה מסבירה אשתו של מנהל המועדון מה משמעות הביטוי 'הנשים של'. נראה שבפרקים הבאים נפענח, יחד עם דנקלי, מי נגד מי ומה בעצם מתרחש פה, מלבד מין, סמים, והרבה ספורט. בינתיים, אין ספק שמרענן במיוחד לשמוע את המבטא האוסטרלי, לראות את השיזוף ולהשתעשע מול השחקנים בעודם הוגים את הסלנג המקומי לפוטבול – 'פוטי'. יש משהו במבטא האקזוטי והבלתי-רגיל, התרבות הזרה והביטויים הלא מוכרים שגרם לי לרצות ולהמשיך לצפות. "בועטות" היא ה"שקרניות קטנות ויפות" האוסטרלית. סדרה שבאה להיות בידור ושעשוע טהור, ותו לא. היא לא מחפשת להיות מתוחכמת, מעשירה או סדרת עילית. והאמת, היא ממש מוצלחת בתור מה שהיא.

לירון אברהם | מבקרת קולנוע

עמוד הסדרה הוסף/י ביקורת!

שתף/י