ביקורות / תגובות / המלצות לסרט

משחק חביב וצילומים נהדרים של הודו למי שמתגעגע, אבל הרושם הכללי שטחי, דיאלוגים ארוכים ומיותרים וסיפור לא אמין במיוחד.

מאכזב ומקוטע ללא יכולת ספיגה רציפה

לא קומדיה לא דרמה לא רומנטי לא כלום ,סתם סרט ברברת אין סופי. אולי טוב למי שאוהב את הודו לראות קצת נופים ודמויות .

סרט משעמם ,מתיימר, שלא מצליח להתקרב לקרסולי "גבר ואשה" האלמותי. מלא קשקושים של פילוסופיה בגרוש, וזאן דזארדין לא מצליח להשתחרר מהדמות האחת שהוא יודע לשחק. פשוט בזבוז זמן

אל תוך הסרט - הוא והיא לכאורה. תמונה ראשונה : אנחנו רואים סרט, בתוך הסרט, שזה שלעצמו תולש אותנו מהמציאות הקיומית ומזכיר לנו שמה שקורה לפנינו הוא המציאות, שבה – נעשים הסרטים. בתור בסיס לכל הסרט, מסופר לנו על ההתחלה כי הסרט שראינו בהתחלה, שמו הוא "ז''ולייט ורומיאו" מעין משחק בסדר הכוכבים, על מנת להדגיש את חשיבות האישה בחייו של הגבר שלא כמו ברומיאו ויוליה המקורי. כך גם בשם הסרט – UN PLUS UNE, שבתרגום עברי* אומר, הוא והיא. זאת אומרת שלמרות שהסרט בתוך הסרט בא לספר לנו על ההפך, הסרט עצמו דווקא בחר במעיין בדיחות דעת לקרוא לעצמו הוא והיא, ולא היא והוא. זו היא עוד בחירה שובבה, שכמו הסרט הצרפתי בפרט, וההוויה הצרפתית ככלל, תמיד שמה לעצמה לשעשוע את הכללים הקבועים, לא חוטאת במחשבות רדודות על הצופה, ושמה לעצמה את ה"תחכום" והחכמה כאבן דרך ברורה ועמוקה שקיימת בכל צופה וצופה בתור ברירת מחדל – ותודה לצרפתים על כך.

משחק מעולה של 2 שחקנים הראשיים,וסרט יפה ואיטי, חבל שיש ניבולי פה קשים ומיותרים בקצת מן הזמן.

סרט איטי אבל מאוד חמוד...הפואנטה בחמש הדקות האחרונות.

סרט המספר על מסעו של מלחין צרפתי בהודו בעקבות נסיעתו לשם לצורכי הפקת קטעי מוזיקה לסרט הודי. מתחילת ביקורו במדינה ואצל השגריר הצרפתי בהודו מתחיל המסע סביבו וסביב אשתו של השגריר. המוזיקאי הוא רווק מושבע אשר לפי הגדרתו שלו הוא "רווק נצחי". סרט זר עם קטעים קומיים מועטים

קיטש במיטבו. ההנאה הגדולה היתה מהצילום. וזהו.

הלכתי עם חברה והתמגגנו מהסרט המקסים . ממליצה בחום לכל אישה . מסע רוחני שלאישה הכמהה לילד ולצידי גבר המחפש תשובה . הצילומים מהפנטים של הודו המוזיקה והחיבור בין השחקנים עושים את הסרט. רוצו לראות

אהבתי , הסרט הזכיר לי את הסרטים של אריק רומר שהייתי רואה בצעירותי. שלושים שנה אחרי הלכתי עם אותה חברה לסרט הנוכחי. אהבנו אותי מאד . במיוחד בצהרים באמצע השבוע . נכון קצת מפטפטים יותר מדי חייבים לעקוב אחרי כל משפט אחרי הולכים לאיבוד . סרטי נעים , נותן חומר למחשבה, כייף . במיוחד שלפי הפרומו לא היה לי הרבה רקע מה שגרם לי לאהוב את הסרט עוד יותר

הוא היא - קלוד ללוש מנסה לשחזר את הצלחתו שמלפני מליון שנה בקומדיה רומנטית צרפתית לעוסה ועמוסה. יומרנית ולא מרגשת. חבל לקלקל את הרושם הטוב שהשאיר הסרט גבר ואשה.

סרט חמוד, הרבה נופים ועלילה נחמדה.. באיזשהו שלב הסרט מקבל טוויסט של סרט טורקי ושובניסטי ורק רציתי שייגמר. לא חייב בקולנוע

פטפטת מרובה על כלום בין גבר לאישה על רקע נופים בגנגס ובכלי תחבורה בהודו. משעמם.

סרט כמו שרק צרפתים יכולים לעשות. מצולם מקסים, משוחק נהדר. אין כמו הצרפתים בהצגת יחסים בינו לבינה.. על היופי שבהם, המורכבות, המשיכה.. ועל הכל הם מדברים. בשיא הפתיחות והטבעיות. גם הרקע האותנטי של הודו שובה לב.

סרט מקסים, אנושי ושנון. סרט שכולו דיאלוגים בין גברים לנשים, על נשים וגברים, מעניין, משעשע ומרגש כמו שרק צרפתים יודעים לעשות. הסרט טיפה ארוך מדיי אבל הוא מעניין ומותיר משקעים והמון חומר למחשבה. ז''אן דז''ארדן מקסים ושרמנטי ונהדר כתמיד. אלזה זילברשטיין מתוקה וכובשת. נופים הודיים צבעוניים ומוסיקה מרגשת, סיפור לוואי על זוג הודים צעירים שלא מוריד ולא מוסיף אבל נותן מסגרת נוספת לסיפור המרכזי. סרט נפלא שלא שוכחים וחושבים עליו עוד המון זמן.

דרמה משעממת, המציגה את המאפיינים הוותיקים של צרפת - התנהלות שחצנית, אימפריאליסטית ושוביניסטית.

הסרט מראה אהבה , האישה משחקת בצורה מרשימה , רואים בה את כל נופי הודו, ואת כל מגוון האמונות של אנשים. יש בסרט הזה משהו קסום, תמים . סרט רומנטי , חמוד .

טוב, צריך נתוני פתיחה של לאהוב סרטים צרפתיים עם הרבה מלל, ו"לאהוב את האהבה" וכל מיני גחמות מקסימות.... ודרך כל זה והשחקן ההורס ז''אן דוז''ארדן - קלוד ללוש מעביר מסר בשל של אדם מבוגר שכבר הכיר הכל: פלירטים ותשוקות וסקס ורומנטיקה הם בועות סבון בעוניות שפוקעות מהר, אבל שימו-לב: יש אהבה. אהבה של אדם לאדם, וזוהי האהבה הפוריה שמולידה ילדים ומחברת בין הדורות. המסר עובר דרך הלב של הסרט היעד שאליו הולכים הגבר והאשה, והתמונות שמסיימות את הסרט - הגורו המופלאה ההודית אמה, המחבקת (אמתי!) וכמו-כן, הסיום שמתייחס למוטיב שלכאורה נראה צדדי ומתגלה כמהותי בביוגרפיה של הגיבורים הנוגע להורים וילדים. סרט משעשע, קצת מופרך לפעמים, אבל גדוש במטעמים צרפתיים ויש בו גם רגעים נוגעים ללב. אני נהניתי

משובב לב, עם משחק מצויין של דג''רדאן שהחיוך הכובש שלו לא עוזב אותך גם יומיים אחרי הסרט.יש תיחכום מעניין מלווה בהרבה מלל שקלוד ללוש מעלה כל סרט שלו. על הפער בין המינים בתפיסות החיים,שאולי הלך והצטמצם ב 40 השנים האחרונות, ונותר עדיין מסקרן מאוד.הסיפור מצולם בהודו ומוסיף הרבה צבע, והתרחשויות סביבם.אהבתי מאוד.

כמו ברוב הסרטים הצרפתים יש מלל רב, אך יש גם סיפור אהבה יפהפה וקצת פילוסופי. יש פה 2 זוגות שחייהם שונים לגמרי אך משיקים במקומות שונים עד הסוף הטוב והבלתי נמנע. מעניין לזוגות מעל 40 והסבלנות משתלמת