ביקורות / תגובות / המלצות לסרט

סרט איטי, משעמם, נדוש, עוד דבר דומה לאותם קונפליקטים חוזרים ונשנים בקולנוע הישראלי : להיות הלום קרב, לחיות בעיירת פיתוח מול האגו התל אביבי, להיות מזרחי בישראל, מה מותר ומה אסור למחנך בכיתה, להביא מערכת היחסים עם האשה אל הקצה, לחיות עם בעיות כלכליות, להיות במערכת יחסים לא תקינה עם ההורים, הכל נופל על הגיבור שלנו- למזלו הוא קומיקאי, משחק לא משכנע, סצינות ארוכות מאותה זווית צילום

אין מה להלחץ מאורכו של הסרט, יש הפסקה בת 15 דקות והסרט קולח. השקיעו בבנית המעטפת העלילתית של הסיפור, בדגש במידע על הגיבור ויצירתו ולרגע נידמה שאכן היתה דמות כזו במציאות. למרות היותו סיפור חיים מפורט בעל שלושה פרקים, נושאים מסויימים נשארו בלתי פתורים וזה מעורר את הסקרנות.

נתחיל עם הטוב- הסרט מציף את בעית הזנות הממוסדת, הרבה פעילות וללא רגע מנוחה, מסקרן ודואג להשאיר אותך במתח מובנה, אולם בצד השלילי- ארוך מדי, היו קטעים שניתן היה לקצר או סצינות ארוכות שבשלב מסויים מיצו את עצמן, כבר לא חדשני כלומר היה יכול להיות חדשני לפני 20 שנים ולפעמים התסריט קצת לא הגיוני באותה נקודת זמן ולכן הופתעתי שגרף את כל הקופה באוסקר. אם נסכם- סרט מהנה

מהנה, מותח, מסקרן, על מאבקי כוח בכנסיה הקתולית

אותנטי, מרגש, מעניין, מעורר מחשבות- כל מה שצריך להיות בסרט, הוכחה שאפשר לעשות סרטים טובים עם תקציב דל ומעט שחקנים- משחק מצויין של כולם, נכנסו לדמויות בצורה מעוררת השראה

ציני, סרקסטי, דיאלוגים שנונים שמזכירים את סרטי המופת של וודי אלן

העלילה שטחית, קשרי העבר בין הדמויות רדודים, סרט שהוא הרצאה שכלתנית על מרכזיות המוות בחיי הגיבורים, אין הפתעות, משעמם

מתאים לבעלי לב חזק. המתנה מורטת כל הזמן לסבל הבא של הגיבורים. על תלאותיהם של מהגרים אפריקאים במסעם לארץ מיוחלת. צילומים מרהיבים. סרט נוגע ללב

טלנובלה שמזכירה את סיפורי אולמודובר. לא התחברתי לקטעי השירה שבין האירועים. חוויה מעניינת ומיוחדת בקולנוע

לרוץ, אחד הסרטים הטובים של השנים האחרונות, masterpiece. ככל שתדעו פחות מראש- תהנו יותר.

סרט חובה לכל מורה. אודות מורה למתמטיקה ולספורט בבית ספר בגרמניה. אודות מערכת היחסים המורכבת של לכל מורה עם התלמידים, עם ההנהלה, עם העמיתים ועם ההורים. לכל מי שחשב שבמדינות אחרות שבהן הנטיה לצייתנות גבוהה אז חינוך התלמידים יהיה קל יותר- יופתע. כל מקום בעולם והבעיות הקיומיות, האתניות, התרבותיות, החברתיות, הכלכליות שלו- כולן נפגשות בבית ספר. היו מצבים בסרט שאמרתי לעצמי אני לא הייתי נוהג כך במקומה אבל כנראה הדבר נעשה על ידי הבמאי כדי להוסיף תסבוכת לעלילה.

קומדי, קליל, מצחיק, חמוד

סרט נוסף בסדרה אינסופית על חייהם, מעשיהם, מחשבותיהם של ארזחים באיראן, והפעם על קבוצת ג''ודו היוצאת לתחרות מחוץ לאיראן, מותח אבל היה אפשר יותר, לעיתים משעמם בעיקר סיקורי קרבות ג''ודו, וכמובן- בשחור לבן, הנוהג הרגיל מאז פרספוליס, לסיכום- הגיע הזמן לחדש קצת יותר בסרטים על משטר האייטולות

סרט ציני, עם שחקנים ציניים ועם עלילה צינית. אודות חיים עלובים בפינלנד. קצר- אבל לא כל כך קולע

דרמה המלווה משפט פלילי אבל אין זה מותחן, מרתק, סרט מרובה טיעונים משפטיים, מנסה בצורה מעניינת ומיוחדת להבין לעומקן מחלוקות קיימות בין בני זוג. הצופים מסתקרנים לדעת מה באמת קרה שם בפועל אולם בסופו של יום התוצאה המשפטית אינה כה חשובה וזו גדולתו של הסרט.

סרט איכותי ביותר, תסריט מעולה, משחק מצויין, נוגע ללב. ששי, אסי ומאור ,גם בסרט הם נקראים כך כדי להגביר את האותנטיות, באמת משכמם ומעלה.

שבועיים בחייו של מנקה שירותים בטוקיו. סרט על שגרת חיים פשוטים, על מאוויים, על חלומות, על הנאות קטנות. הסרט משתדל להקטין את העלילה ואת הטקסטים וכמעט ואין שיחות בסרט. הכל במטרה להתמקד במשמעויות העמוקות של החיים וההשלכות הנובעות מכך מההשוואה המתבקשת בין חיי הגיבור ובין חיינו שלנו הצופים

סרט קליל עם הרבה אקשן ופירוטכניקה, מתברר שאפשר להנות גם מסרטים לא מורכבים או מדכאים , רק צריך לתאם ציפיות. מתנהל כאן סרט ליד סרט- מזכיר במידה מסויימת את היו זמנים באמריקה של טרנטינו, גם שם היה כפיל- מצחיק לפעמים ולא משעמם, באג קטן בתסריט לקראת הסוף אבל לא פוגם בעלילה. שימו לב לא לצאת החוצה כשמתחילות הכתוביות. יש בסוף עוד 5 דקות נוספות - מה קרה אחרי שנגמר הסרט

התעמקות משעממת למדי באספקטים השונים שיש לרומן שמנהלת אשה נשואה מחוץ לנישואים. הנושאים שעולים די נדושים: תשוקה, שעמום, אינטלקט. החידושים המרעננים- סצינות על סף פרונוגרפיה והיותה של הבוגדת מרצה באוניברסיטה אודות היבטים פילוסופיים של אהבה ותשוקה

מערכת יחסים מורכבת בין מורה קשוח ותלמיד הולל בפנימיה אקדמאית בארה"ב של תחילת שנות ה-70. ציני, סרקסטי, מלא הומור. הדמויות המרכזיות והמשניות מורכבות, אמיתיות, אותנטיות. סרט עם תובנות רבות. געגועים מחד וסלידה מאידך להוויות החיים לפני חמישים שנה. מומלץ

הדמויות לא מספיק מלוטשות, בעשר הדקות האחרונות ניראה שהבמאי מנסה לפתור את כל השאלות הסבוכות בקצב הבזק. לפעמים אפשר להשאיר חלק מהן פתוחות. התפאורה מתאימה ברובה לשנות השבעים ולא לתחילת שנות התשעים. מישהו שכח שהיו כבר בתקופה הזו אוטובוסים אדומים של אגד, שכבר היו טלפונים לחצנים, שכבר כתבו במחשב ולא במכונת כתיבה. לא כל כך אמין. בקיצור די מאכזב

אותנטי, אמין, מקורי, מרגש, חובה לראות !

ארוך ומייגע, פומפוזיות אמריקאית, מוזיקה חזקה מדי במקביל לטקסטים. היו צריכים ללמוד מהבריטים איך עושים סרט על גיבורי מלחמת העולם השניה דוגמת אלן טיורינג. אין אף אחד שיגיד מה חשוב ומה פחות חשוב ואז חותכים בעריכה

סרט לבני הנעורים ומשעמם למבוגרים, עם רעיונות חינוכיים כמו שוויון בין המינים ושוויון הזדמנויות. רבע מחזמר. עלילה מטופשת עם ניצוצות של שנינות

מצד אחד קומדיה על מאסטר שף, מצד שני רצון להעלות את בעית המהגרים האפריקנים בצרפת- הדמויות שטחיות, אין תובנות, תפסת מרובה- לא תפסת, התמודדות עם בעיות יסוד בחברה שלנו בדרך של בידור להמונים לא כל כך הולך ביחד, מצחיק פה ושם

סרט מרתק על מסע ועל אהבה. נוגע ללב. סרט שמשאיר חותם. סצינות ארוכות מלוות טקסטים עמוקים.

סרט ראפ בלשי, טקסטים שנונים ביותר, עלילה קלילה, מהנה ושונה

ז''אנר הסרטים הקלילים הצרפתיים, החמודים, המקסימים, בילוי כיפי, לא עמוק מדי, לא רדוד מדי, מצחיק, עצוב, לעיתים ביקורתי, מהנה

סרט מתוק, אנושי, מעלה אספקטים שונים של מערכות היחסים בתוך המשפחה. גדולתו בכך שהוא מצליח להציף בהנאה גדולה גם תובנות אישיות של הצופה הנוגעות לתא המשפחתי האישי שלו

סרט מותח, מרתק, אותנטי, מציג בצורה ברורה חדה וכואבת את הדילמה העצובה של מצרים העכשווית בבחירה בין שתי אפשרויות איומות: מדינת הלכה או מדינת משטרה. משחק מצויין גם של השחקנים הערבים הישראלים. לרוץ