התנהגות טובה: פרק הפתיחה

Good Behavior Series Review

יוחאי גורלי על "התנהגות טובה: פרק הפתיחה":
"צעקניות מוצדקת"

שתף/י

משחק מישל דוקרי חואן דייגו בוטו לואיזה סטרוס

אקשן

ביקורת סדרה להתנהגות טובה: פרק הפתיחה מאת יוחאי גורלי | כתב טלוויזיה

ציון המבקר

"בי—מובי טלוויזיוני כיפי ומושחז שמתגלה כעמוק משנראה"

דירוג הגולשים

ראית את הסדרה? העבר/י את העכבר ודרג/י!

9.6/10

מדד פופולריות

3.4/10

Seret Buzz

הוסף/י למועדפים הוסף/י ל"רוצה לראות" התחבר/י הצטרף/י בחינם!

"התנהגות טובה" היא הסדרה החדשה מבית ערוץ TNT בכיכובה של מישל דוקרי ("אחוזת דאונטון"). הסדרה מספרת על דמותה של לטי (דוקרי), נרקומנית ואסירה לשעבר ששוחררה מהכלא מוקדם על סמך התנהגות טובה ונקלעת בטעות זמן קצר לאחר שחרורה למערכת יחסים מסוכנת ומפתה עם גבר מסוכן. במהלך הצפייה בפרק הפתיחה של הסדרה, מצאתי את עצמי לא מצליח להחליט האם אני אוהב את מה שאני צופה בו או מסתייג ממנו, עד לרגעים האחרונים ממש. הסדרה נראית מאוד "מעורבת" מבחינת האיכות שלה: בפיילוט הזה יש רגעים נהדרים ורגעים מביכים כאחד, אספקטים שעובדים נהדר וכאלו שנכשלים איומות.

המשחק של דוקרי למשל, נע בין הסצנות באופן מעורר השתהות: בהתחלה המשחק שלה הרגיש לי מקובע, לא טבעי ולא נינוח, וככל שהפרק התקדם הוא הרגיש לי מקצועי יותר ותואם את הדמות כמו כפפה. גם התסריט הוא בעל היבט דומה - כמה מהסצנות (במיוחד האחרונות) הרגישו לי כמו עבודת דמות מבריקה, שנונה וניואנסית כאחד, בעוד שסצנות מוקדמות יותר הכילו שורות מביכות עם מטאפורות מטופשות. מישורים שעבדו נהדר בעיניי מהרגע הראשון ועד לאחרון הם הצילום והפסקול שבעזרת אסתטיקה "פלאשית", צעקנית ופופית מספקים לצופים את האווירה שמתאימה לסיפור, שמתחיל בתור מותחן סקסי, מהיר, שנון וכיפי. אבל הסגנון הזה שהפרק עוטה על עצמו הוא בבירור רק עטיפה יפה, שלאט לאט מתקלפת: זה לא רק ממתק אורבני וצעקני, זה באמת פיילוט שחוקר את הנפש של דמותה של לטי, דמות עצובה שבנויה נהדר.

לטי, כחלק מהגדרת הדמות שלה, חיה בשקר. היא נקלעת לסיטואציות של פשע, אלימות וסמים שוב ושוב, וחלק גדול ממנה רואה את אורח החיים הזה בתור משהו בריא, נשגב אפילו. הפיילוט מראה את תחילת תהליך ה"גמילה" החדש שלה מאורח החיים המדובר, ראשית בתור הצגתו באופן ה"פופי" שהזכרתי, ורק אחר כך בפירוקו בצעדים קטנים. חלק גדול מהסיבה שהסתייגתי מההתחלה של הפרק הייתה הסגנון הנצלני שלו, סגנון שהוא פשוט לא לטעמי ושהתבטא בעיקר בדיאלוגים בנאליים ובשימוש מגוחך בעיניי בעירום חלקי ובארוטיקה. אבל ככל שהמסכה הוסרה והפרק התקדם, הבנתי שזה מכוון לגמרי. הקאמפ של תחילת הפרק הוא בהחלט מהנה, אבל מה שהופך את הצפייה למתגמלת ומשמעותית יותר היא העובדה שאותו הקאמפ נמצא שם מסיבה נרטיבית ותמאטית מסוימת. סצנת הסיום של הפרק היא דוגמא נהדרת לכך: מערכת היחסים בין שתי הדמויות הראשיות, שהוצגה קודם בפטישיזציה, כמעין ממתק אסור ונחשק, נחשפת כמה שהיא: אינטראקציה נצלנית ולא בריאה. הסמים, שלפני רגע הוצגו גם הם בשנינות רבה בתור ביטוי אנטי-ממסדי ובריא בשביל לטי, נחשפים בתור התמכרות תלותית. בכך מתגלה "התנהגות טובה" כבי-מובי מהנה ומושחז, שהופך במהרה לסדרת חקר דמות מעמיקה, מתגמלת ומומלצת לצפייה.

יוחאי גורלי | כתב טלוויזיה

עמוד הסדרה הוסף/י ביקורת!

שתף/י