אחרי שבפרקים הקודמים ראינו את זוהר כמהה לחיי אהבה, הפרקים הרביעי והחמישי מתמקדים בחגיגת יום ההולדת השמחה-עצובה שלה. זוהר במשבר זהות, היא מתקשה לקבל את השוני שלה וחלומה הגדול ביותר הוא שיהיה לה חבר "רגיל". גם שכנועיו של אשר שמנסה להכיר לה בחור חביב בעל מוגבלות שכלית לא מועילים והיא נחושה בדעתה להיות כמו כולם.בתמימות ילדותית שמכילה הרבה קסם אישי, אך גם חוסר מודעות למוגבלויות שלה ולתפיסתה בעיני החברה, היא מציבה בפני המדריכים שלה שאלות קשות על קבלת השונה, שלבסוף מתפוצצות לה בפרצוף כאשר חברותיה מ"ארומה", שמשמשות עבורה כמודל השראה לאישה הנורמטיבית שהיא רוצה להיות, מבריזות ממסיבת יום ההולדת שלה.
פרסומת
כמו אשר אחיה, גם יעל ואלכס המדריכים לא נותרים אדישים מול רצונה העז להשתלב ולנהל חיי שגרה ומשתכנעים ללוות אותה למסיבה במועדון, כאשר היא מבקשת לחגוג מחוץ לדירה "כמו אנשים רגילים". זוהר היא רומנטיקנית חסרת תקנה והאופטימיות הבלתי ניתנת לעצירה שלה מציבה את הסביבה שלה וגם אותנו הצופים מול מראה שמעמתת אותנו עם החלומות, השאלות, האתגרים והמחסומים. נראה כי למרות ריבוי הדמויות והסיפורים, מפרק לפרק היא מקבלת מעמד של דמות ראשית אשר מנווטת את העלילה ומצליחה להשפיע אפילו על רון הציניקן שמתקשה להאמין באהבה.רון לעומתה הוא ספקן. הוא חד לשון ואומר לסובבים אותו את האמת בפרצוף, גם כאשר היא אכזרית. בניסיון לנחם את עמית, שיושב שבור בדירה עקב אהבתו הנכזבת לליאור שהוציאה נגדו צו הרחקה לאחר שפרץ אליה בטעות, הוא מתייעץ עם נאווה השכנה מלמעלה עד שלבסוף מחליט להשמיע לו שיר בלוז של זמר מיוסר אשר מספר על שברון לב ומחשבות אובדניות. מה שמביא לנו סצנה משעשעת שמועברת בצילום רגיש שמדגיש את הפער בין ראיית העולם המנותקת רגשית של רון שמאמין שהוא עושה את הדבר הנכון לבין הסובבים אותו.
בפרקים הללו גם מתפתחת קרבה מעניינת בינו לבין יעל המדריכה ונראה כי הוא מתחיל להתאהב בה, בזמן שהיא מתעניינת באלכס, אך מתקשה להישאר אדישה אליו. קו עלילה זה מעלה תהיות על המשך העלילה- האם צפוי לנו רומן בין רון ליעל שינפץ סטיגמות חברתיות כנגד כל הסיכויים? או שמא רון הוא הדמות הבאה שתחווה אהבה נכזבת? והאם יתפתח סיפור אהבה בין יעל לבין אלכס? אחרי עלילה רוויית דרמה והומור מתוחכם נראה כי הכיוון הרומנטי יוסיף תבלין מעניין לעלילה המרתקת של החברים בדיור המוגן ברמת גן ולנו הצופים יש למה לצפות.