השתיקה של לורנה

בסרט השטיקה של לורנה אחים דארדן חוזרים שוב להנושא שלהם:בני אדם "קטנים" שחייבים להילחם בחיי יום יום על מנת לשרוד. וחוקים הם "חוקי ג'ונגל". ומי ששוכח את זה לרגע ומנסה לפעול לפי "הצדק הפנימי" שלו-דינו לאבד את השפיות ואוליי גם את החיים.סרט נוגע, לא קל לצפיה בכלל למרות שאין בו קטעיי אלימות קשה ולא נשפח הרבה דם על המסך.

"השתיקה של לורנה" אמנם מהדהדת רוב זמן הקרנת הסרט והרבה אחרי שהסתיים, אבל נראה שהיא עושה מעשה, ומדברת, ופועלת ולגמרי לא פאסיבית, והכל למען הצדק הפנימי המפותח שבה, האומר שיש גבול לניצול, ושיש שם לבבות פועמים מתחת לבגדי האנשים, האזרחים הותיקים והמתאזרחים המערימים על החוק. היא האישה היחידה בעלילה, החלשה מכולם, מוקפת גברים תאבי בצע, אלימים, חולים ונזקקים, ולכאורה לא היה לה סיכוי קלוש לשרוד את המצב אליו נקלעה. אבל, פה עשו האחים הבמאים צדק פואטי עם האישה, חיזקו אותה, ונתנו לה יכולת ואומץ לפעול ולשנות, לדרוש איזשהו צדק, ולנסות לכבות כל אטימות ורוע מצד בני האדם. אמנם קצב הסרט הוא איטי, אבל יש בו איכות, ויש בו תקווה, והוא לא מותיר את צופיו אדישים למתרחש. מבחינתי - הסרט ראוי לצפייה וראוי עוד יותר להערכה ולמחשבה.

השתיקה של לורנה סרט מיוחד ולא צפוי,העלילה מתקדמת לאט אבל לא משעמם לרגע. לורנה מתחתנת עם נרקומן כדי להשיג אזרחות בלגית לאחר מכן היא חבר שלה ושותף נוסף מתכננים לחתן אותה עם מהגר אחר כדי להרוויח כסף.הכול מתוכנן כהלכה אבל מה לעשות,בחיים לא הכול עובד לפי התוכנית. המצפון של לורנה משבש את התוכנית.לאורך כל הסרט היא היא נקלעת לדילמות לא פשוטות ,היא מנסה לפתור את המצב אבל ההתפתחות לא תמיד בשליטה שלה.