סמואל ל. ג'קסון

גדל רק עם אמו וסבתו בצ'אטאנוגה, טנסי. אביו עזב את הבית כשסמואל היה תינוק.

בילדותו סבל מגמגום קשה, ממנו נפתר לאחר שהיועץ שלו המליץ לו לשחק במחזמר.

הוא נשוי מאז 1980 ל-לאטאניה ריצ'רדסון. לשניים יש בת בשם זו.

בשנת 69 כשלמד בקולג' באטלנטה, הוא הושעה למספר שבועות לאחר שארגן מרד למען שוויון זכויות לשחורים בקמפוס.

הוא שונא כשאנשים חושבים שהוא אוהב ג'אז. ("אז מה עם אני שחור?")

את תפקידו הראשון בקולנוע קיבל בשנת 72.

לטענתו, הופיע בעשרות תפקידים קטנים בקולנוע ובטלוויזיה אותם הוא כבר לא זוכר.

במשך שנתיים אחד מתפקידיו המוזרים, היה לשעשע את הקהל במהלך הפסקות הצילומים של הסדרה "המופע של קוסבי".

הוא נחשב לשחקן תיאטרון משובח, שקיבל ביקורות מצוינות כמעט על כל הצגה בה השתתף.

הוא היה מכור לקוקאין ואלכוהול במשך 23 שנים.

הוא החליט להיגמל מסמים ושתייה, לאחר שהפסיד תפקיד שרצה מאד בתיאטרון.

המפיקים פחדו שהוא לא אחראי מספיק.

הבימאי ספייק לי, ליהק אותו בשלושה מסרטיו שנעשו בסוף שנות השמונים, אבל רק לאחר שקיבל מספייק את התפקיד ב"קדחת הג'ונגל" בשנת 91' זכה להכרה לה ייחל כל השנים.

בעקבות משחקו המרשים ב"קדחת הג'ונגל", החליטו בפסטיבל קאן להעניק לג'קסון את התואר 'שחקן המשנה של השנה', קטגוריה שלא הייתה קיימת בפסטיבל עד אז.

בתחילת שנת 98 הצהיר ג'קסון שהוא כועס על ספייק לי, על שלקח לעצמו את תפקיד מנהיג השחורים המתמרדים באמריקה. ספייק הביע את זעמו על כך שב"ספרות זולה" כמעט בכל משפט של ג'קסון שורבבה המילה 'ניגר'.

רק בשנות התשעים הספיק ג'קסון לשחק ביותר משלושים סרטים. ההספק הזה זיכה אותו רשמית בתואר 'השחקן העסוק ביותר בעשור'.

הוא נרגע רק על מגרש הגולף.

הסרט הנערץ עליו הוא "מלחמת הכוכבים".

באמצע שנת 98 יצא ג'קסון בהתקפה קשה על טקס האוסקר, וטען שמדובר במשחק מכור ובלתי חשוב לתעשיית הסרטים.

הוא מרוויח כ- 5 מיליון דולרים לסרט אך בטוח ששחקנים לבנים במעמדו בהוליווד מרוויחים הרבה יותר כסף.