Seret.co.il - חדשות קולנוע | חדשות בידור :: הזוכים בפסטיבל סרטי הסטודנטים

הזוכים בפסטיבל סרטי הסטודנטים – סקירה

07/06/2015 17:55:59

שלח לחבר הוסף תגובה

בסוף השבוע התקיים התקיים טקס הענקת הפרסים בתחרויות השונות של הפסטיבל הבינלאומי לסרטי סטודנטים. בפרס הגדול בתחרות הבינלאומית לסרט העלילתי הטוב ביותר על סך 30,000 ש"ח זכה הסרט הישראלי "בלקאאוט" בבימויה של עדי קוטנר מאוניברסיטת תל אביב. זוהי הפעם הראשונה בחמש השנים האחרונות שסרט ישראלי זוכה בפרס הגדול בפסטיבל.

לכבוד סיום הפסטיבל צפינו עבורכם בזוכים השונים וערכנו סקירה קצרה עם ביקורות על כל אחד מהסרטים שזכו בקטגוריות המובילות בתחרות:

הסרט הבינלאומי הטוב ביותר – "בלקאאוט"

עלילת הסרט מספרת על מספר על נערה (גאיה פון שוורצה) שבבוקר לאחר מסיבה פרועה בביתה לא מצליחה לזכור מה קרה בליל אמש ומתכננת לנסוע לסיני עם החבר שלה, נסיעה שלוקחת אותה לתחנות לא צפויות בדרך.

יש משהו מאוד ישראלי וצעיר בסרט, קוטנר תופסת בסרטה סגנון דיבור עכשווי וישיר שמעניק אותנטיות לדמויות ומתנהל עם הומור דק ותחושת מסע חלומית. יחד עם זאת ביצירה עצמה אין את הקסם הדרוש שיהפוך אותה ליוצאת דופן ולמרות העיסוק בנושאים כשיימינג וירטואלי, הטרדות מיניות והתמכרות לסמים, הסרט נותר חביב למדי אך לא כזה שעומד בשורה אחת עם הזוכים הגדולים בפסטיבל בשנים עברו.

[*]

הסרט הישראלי הטוב ביותר – "בית שלישי"

סרט מאכזב ובחירה תמוהה לסרט הישראלי המצטיין של התחרות. העלילה מתרחשת בבית אבות ומתמקדת במשה, דייר קשיש, שחולם לעזוב את המקום עם ביתו ולעבור לקליבלנד ונתקל במציאות שלא עומדת בציפיותיו.

יש משהו סכמטי ובלתי אמין בסרט, שמתנהל בעצלתיים תוך שימוש בדימויים שחוקים ונדמה כיצירה אנכרוניסטית שיצאה ממחלקת הטלוויזיה של הערוץ הראשון בשנות ה-80 ולא כיצירה סטודנטיאלית אמיצה ובועטת. למרות רגעים מועטים של הומור חביב ושל יצירתיות, זה סרט שאינו מנצל את הפוטנציאל הגלום בו ונותר בינוני לכל אורכו.

הסרט הדוקומנטרי הבינלאומי הטוב ביותר - "אם אמא לא שמחה, אף אחד לא שמח" – הולנד

סרט מקסים בו יוצאת הבמאית הצעירה מאי דה גונג' למסע בעקבות ארבעה דורות של נשים במשפחתה, שניהלו את חייהן ללא גברים. הגיבורה הראשית של הסרט היא אימה של הבמאית, שמתראיינת בטבעיות ובחוש הומור רב מספרת לביתה על החיים שעברה, יחסיה עם גברים והלקחים אותם היא רוצה להעביר לביתה הלאה.

הסרט משלב בין ראיונות עם האם ועם הגברים עימם ניהלה רומנים לאורך השנים ובין קטעי ארכיון משפחתיים ומצליח להיות הומוריסטי, חינני ואפילו מרגש ולגרום לנו לרצות לבלות עוד זמן רב בנוכחות גיבוריו. פרס הבימוי הטוב ביותר (בינ"ל) - "הו לוסי" - יפן

הבמאי היפני אטצוקו היריננגי זכה בצדק בפרס הבימוי על הסרט הייחודי הזה. העלילה עוקבת אחר אישה יפנית בת 55 בשם סצ'וקו, שלראשונה בחייה לוקחת קורס בלימודי אנגלית ומקבלת בו זהות חדשה, פאה בלונדינית ושם חדש – לוסי. לאחר שהמורה נעלם לפתע צריכה סצ'וקו להתמודד עם מציאות חייה.

הבמאי היריננגי יוצר בסרט אווירה חלומית המשלבת בין ריאליסטי לסוריאליסטי, בין מסע לנפשה המעורערת של הדמות הראשית לבין מסע יפהפה ומצולם להפליא ברחבי טוקיו. זה מסוג הסרטים הקצרים שעשויים ברמה הפקתית כה גבוהה ועם יד בוטחת של הבמאי, שהם מעוררים רצון לראות את הפיצ'ר הראשון שלו באורך מלא.

[*]

פרס התסריט הטוב ביותר (בינ"ל) - "צ'ום"- איסלנד

סרט איסלנדי חביב למדי המגולל את סיפורם של שני חברים מבוגרים הגרים בעיירה מבודדת ומתאהבים באותה אישה. העניינים מסתבכים לאחר שהאישה מתחילה מערכת יחסים עם אחד החברים, מה שמעורר את קנאתו של האחר.

חוזקו של הסרט הוא בבניית דמויות עגולות ומורכבות ובשרטוט מערכות היחסים ביניהם בהומור דק תוך שימוש בנופיה המדהימים של איסלנד כרקע מרהיב להתרחשויות. יחד עם זאת פשטותו של התסריט הופכת אותו לחביב ומהנה לצפייה, אך לא לבעל עומק רב מדי ומשאירה אותו בגדר מהתלה חביבה ספוגה באהבת אדם.

« לידיעה הקודמת | לידיעה הבאה »

אלעד שלו - לעמוד הפרופיל | ביקורות / כתבות נוספות