הומלנד: ביקורת סיכום העונה השישית

"הומלנד": ביקורת סיכום העונה השישית

13/04/2017 19:41:17

שלח לחבר הוסף תגובה

גם בעונתה השישית, שצללה יותר מתמיד לנבכי הפוליטיקה האמריקאית וליחסה עם שירותי הביון, הצליחה "הומלנד" לשמר את כוחה כאחת הסדרות המעניינות והרלוונטיות ביותר מבחינה פוליטית ותמטית למציאות היומיומית ואפילו לגרום לנו לחבב מחדש את קרי • ביקורת סיום עונה

לפעמים צריך לדעת להוריד את הכובע כשצריך. אחרי שהספידו אותה בתום העונה השלישית וטענו כי בלי ברודי אין לה זכות קיום, "הומלנד" מצליחה עונה אחר עונה לשמר את כוחה ואת יכולתה לטוות סיפור שהוא גם מותח, גם בעל מורכבות רעיונית וגם מכיל גרעין דרמטי ופיתוח דמויות מעניין, דבר שהגיע לידי שיא בעונתה השישית של הסדרה שהסתיימה השבוע, שהייתה אולי הטובה ביותר שלה מאז עונותיה הראשונות.

העונה, שהחלה בקצב מנומנם למדי, הזכירה כי "הומלנד" ברגעיה הטובים היא הרבה יותר מעוד סדרת מתח בתחום הריגול. פרקים שלמים שמו דגש על הפן הדרמטי והתנהלו בקצב איטי יחסית לסדרה בז'אנר מסוג זה, אך הדבר העניק לנו הזדמנות לחבב מחדש את קרי, שהחלה להמאיס את עצמה בשיגיונותיה ובערפול המוסרי שאפיין את מעשיה בעונות הקודמות. סיום העונה גם העניק חסד אחרון לפיטר קווין, בסוף ההרואי והטרגי שלו, שהיה צפוי ובלתי נמנע והפך אותו ל"גיבור אקשן" בעל כורחו, כפי שמקס הגדיר זאת יפה.

אחרי שבסיום העונה החמישית ניצל קווין ממוות, אך גם הידרדר נפשית ופיסית לאחר שקרי העירה אותו במהלך הניתוח תוך סיכון חייו והעדפת המשימה על פני קרוביה (כפי שעשתה פעמים רבות בעבר), כעת קווין זכה לסיום היחידי שהיה ראוי לו. החייל הלום הקרב, שניסו להפיל עליו את תיק ההתנקשות בנשיאה, זכה באופן האירוני ההולם לרגע החסד שלו, שדמותו לא זכתה לקבל בחייה, רק לאחר מותו.

ואם כבר מתעכבים על דמותה של הנשיאה אליזב'ת קין (בגילומה המצוין של אליזבת' מארוול, "אומץ אמיתי"), אז מה שנדמה היה תחילה כ"פשלה" של היוצרים שהימרו על תואמת הילרי קלינטון, בעוד טראמפ טרף במציאות את הקלפים, הפך לדיוקן של דמות מרתקת ואמביוולנטית ביחסנו אליה. הנשיאה, שהצטיירה תחילה כבעלת מצפן מוסרי שיכול לרסן את שיגעונותיו של דר עאדל ושל שלוחות שירותי הביון האמריקניים, הפכה עם סיום העונה למי שמנצלת את ניסיון ההתנקשות בה, כמעשה ארדואן בטורקיה, לבצע שורה של טיהורים פוליטיים אנטי-חוקתיים וגורמת בדיעבד להצהרות שהטיחו גורמים שונה נגדה לאורך העונה, להיראות כמוצדקות יותר.

[*] סול ברנסון, שחזר להיות דמות האב המוסרית של הסדרה וליועצה הקרוב של הנשיאה קין לצד קרי, ודר עאדל, שהיו בקצוות המנוגדים לאורך העונה, ימצאו את עצמם זה לצד זה בכלא לאחר מעצרם בהוראת הנשיאה. קרי, שמנסה להוכיח את יכולותיה כאימא, אך מוכנה בשנייה לעזוב הכל שוב על מנת לקבל תפקיד ייעוץ בכיר בבית הלבן, מבינה כי ייתכן ועשתה טעות חמורה, מאמציה לקבל אוזן קשבת אצל קין עולים בחרס והיא מוצאת את עצמה מגורשת מהבית הלבן. סצנת הסיום מדגישה כי הצד החזק של "הומלנד" הוא לאו דווקא בסצנות המתח והאקשן, שהיו פזורות בנדיבות לאורך העונה, אלא בהצפת נושאים אקטואליים תוך הענקת מספר פרספקטיבות שונות שתורמות לאמביוולנטיות המוסרית שטמועה בסדרה.

אז למרות פתיחה עונה מגומגמת למדי, מספר טוויסטים עלילתיים די מופרכים, ההקצנה של דמותו של קווין למקום עלוב ומתמסכן שלא התאים לדמותו עד כה והטפות ליברליות מופגנות של היוצרים אלכס גאנסה והווארד גורדון (סול מבקר בבית אחותו בהתנחלות כדוגמא לכך), "הומלנד" עדיין הוכיחה בעונתה השישית כי היא עדיין בשיאה, ולאחר עונה סבירה קודמת שהתרחשה בברלין, היא מצאה את מקומה המחודש בעלית הסדרות האמריקניות עם שיבתה ליבשת הצפונית.

« לידיעה הקודמת | לידיעה הבאה »

אלעד שלו - לעמוד הפרופיל | ביקורות / כתבות נוספות