כן, היא רק בת 30: התפקידים הגדולים של סירשה רונאן

השחקנית האירית-אמריקאית סירשה רונאן התחילה את קריירת המשחק שלה בגיל 9 בלבד. היום היא חולקת יחד עם ג'ניפר לורנס את השיא ההיסטורי של 4 מועמדויות לאוסקר עד גיל 25. בתחילת העשור הקודם לורנס, רונאן ואמה סטון הביאו רוח חדשה להוליווד, כבשו את בתי הקולנוע והמבקרים ושטפו את תוכניות האירוח עם סגנון ראיונות מרענן. סירשה התחבבה על המנחים בזכות דמותה הענווה בעלת המבטא המקסים וסיפורים משעשעים. המוטיב החוזר במרבית הראיונות היה ההסבר איך לבטא את שמה הנכון, מכיוון שהכתיב האירי Saoirse גורם לקצר במוחם של דוברי אנגלית שמנסים לקרוא אותו. אפילו מונולוג הפתיחה שלה בפרק SNL שהתארחה בו עסק באיות השם. כל השיעורים האלה לא עזרו לעמיתיה בהוליווד, ביניהם דניס קווייד שכשל בלשונו כשהכריז על המועמדים לגלובוס הזהב.

בשנים האחרונות רונאן לקחה צעד אחורה מאור הזרקורים, הורידה בכמות הסרטים שהיא מצלמת וגם באיכותם. לפי תחזיות מוקדמות מאוד לאוסקר 2025, השחקנית האירית צפויה לקבל לכל הפחות מועמדות, על אחד מבין סרטיה שהולכים לצאת השנה: "Outrun" שהוקרן בפסטיבל סאנדנס האחרון או "בליץ" של סטיב מקווין. לכבוד יום הולדתה ה-30 שחל בסוף השבוע ניזכר בסרטיה הטובים ביותר עד כה.

5. מלון גרנד בודפשט (2014)

בהזדמנות נדירה להראות גם את כישוריה הקומיים בקולנוע, רונאן התברגה לראשונה בנבחרת השחקנים באחד מסרטיו של ווס אנדרסון. אנדרסון ידוע בסגנונו הייחודי, הקפדני והצבעוני, ובסוללת כוכבים שבדרך כוללת כבסיס את ביל מארי וג'ייסון שוורצמן, כאשר התסריט כהרגלו חד ושנון. רונאן אמנם בתפקיד משני אך מקסימה ומשעשעת בתור הקונדיטורית המתלמדת, מושא אהבתו של הגיבור הראשי, בעלת כתם לידה על פניה. מבטאים שונים נוסו עבור אגתה, לפני שאנדרסון החליט ללכת על המבטא האירי המקורי של רונאן, לראשונה בקריירה שלה, מה שהפיח בדמות שלה חיוניות וקצת מהשחקנית עצמה.

4. ברוקלין (2015)

המועמדות הראשונה של סירשה לאוסקר על תפקיד ראשי בגיל 21 בלבד והשנייה בסך הכל, בדרמה תקופתית רומנטית קלילה שמחזירה אותה לשורשים ומתעלת את הווייתה האירית. ב"ברוקלין" רונאן מגלמת מהגרת אירית שמגיעה לארצות הברית בשנות ה-50 ומוצאת את עצמה במשולש אהבה רומנטי שהוא גם משבר זהות בין-יבשתי, עם גבר שהיא פוגשת באמריקה ואחד נוסף שנמצא באירלנד. התסריט והבימוי לא נופלים בקלישאות החבוטות שאפשר לצפות מסרט כזה, אלא משרתים את הדמות הראשית ומציגים בכנות את הלבטים, הבדידות והכמיהה שלה למקורותיה. "ברוקלין" הוא סרט בעל סיפור מקסים וצילום נהדר, אבל ברובו הוא מיצג ראווה ליכולות המשחק של השחקנית הראשית, שלא ניתן לדמיין במקומה אף אחת אחרת בתפקיד זה.

3. נשים קטנות (2019)

בשיתוף פעולה שני עם גרטה גרוויג וגרסה קולנועית נוספת לספר האהוב על הוליווד, רונאן נכנסה לתפקיד של ג'ו, שבעבר הביא מועמדויות לאוסקר לווינונה ריידר וקתרין הפברן, והגיעה לאותו הישג כמו קודמותיה. כמו ב"ליידי בירד", הסרט עוסק בנושאים של התבגרות ויציאה לחיים עצמאיים, במעטפת תקופתית. גרוויג עצמה מדברת דרך הדמות של רונאן. ג'ו היא פמיניסטית עיקשת ושאפתנית, שונה בתכלית מאחיותיה, טומבוי, מעט גסה וישירה . לצד צוות שחקנים מהמדרגה הראשונה, הכולל את לורה דרן, פלורנס פיו, אמה ווטסון וטימותי שלאמה, רונאן בולטת לחיוב בזכות אחת ההופעות היותר טובות שלה.

2. ליידי בירד (2017)

באחד המופעים הנדירים שלה מחוץ לדרמה תקופתית, רונאן מציגה את כישוריה בתור נערה מרדנית בסרט הפריצה של גרטה גרוויג כבמאית, שגם זיכה את שתיהן במועמדויות לאוסקר. דרמת ההתבגרות שמבוססת חלקית על חייה של גרוויג עצמה, עוררה הזדהות בקרב צופות רבות בזכות הכנות והאותנטיות, והייתה לסרט העצמאי שהפך ללהיט התורן של 2017. רונאן מאמצת לעצמה את שפת הגוף והדיבור של הבמאית שמדברת דרכה, במשחקי מילים, עוקצנות ושנינות. התפקיד של תלמידת תיכון שמחפשת את עצמה, מנהלת מערכת יחסים מורכבת עם אמה ושואפת לעזוב את הבית לטובת העיר הגדולה, ממש כמו כל נערה שנייה בארצות הברית, הביא לרונאן את גלובוס הזהב הראשון שלה.

1. כפרה (2007)

בגיל 13 בלבד רונאן פרצה לתודעה באפוס המלחמה של ג'ו רייט על פי ספרו של איאן מקיואן, בתפקיד משנה שזיכה אותה במועמדות הראשונה והמוצדקת לאוסקר, ולא קשה להבין למה. בסיפור האהבה הבלתי אפשרי בין קירה נייטלי לג'יימס מקאווי, בריוני, הדמות של רונאן, היא זאת שגונבת את כל ההצגה, לפעמים פשוטו כמשמעו. היא מניעה את העלילה ובעלת חלק גדול בהצלחת הסרט. פסקול הסרט מובל על ידי תקתוקי מכונת כתיבה, הכלי של בריוני ששואפת להיות סופרת. היא מעניקה הופעה כובשת ומלאת ביטחון בתפקיד ילדה שברירית ומתוסבכת שעדיין לא מבינה את דרכי העולם וכתוצאה מכך גורמת נזק גדול במעשיה.