Seret.co.il - חדשות קולנוע | חדשות בידור :: יום הקולנוע הישראלי 2025: מה כדאי לכם לראות

המלצות

חלב – סרטה של מאיה קניג מתאר באופן מקורי וסאטירי את קורותיה של בחורה חד הורית שמתחילה לעבוד במפעל שמייצר חלב ומשתמש בנשים כגורם הייצור. הילה רוח שמוכרת כמוזיקאית גונבת את ההצגה בתפקיד הראשי ולצידה הדס ירון כאם עשירה שמחפשת את חלב האם הטוב ביותר לבנה הקטן. (רון פוגל)

לצערי אני אוהבת אותך - קומדיית פשע של שחר רוזן, לפי תסריט של דודו בוסי ורוזן. כמה סיפורים המתרחשים בחצר האחורית של תל אביב - משת"פ עובר לגור בשכונה וזוכה לתרומת לב מישראלי שנפטר; סב נפטר ונכדו מעמיד פנים שהוא עדיין בחיים ובמקביל מתמקד במשחקי שליטה מול חברתו חובבת הקוספליי; ספרית שיש לה סיפור לא גמור עם אביה עומדת להתחתן ונתקלת בקשיים ועוד רסיסי חיים בסרט הומני ומרגש. (רון פוגל)

הנכס – לכאורה זה נראה כמו סרט חביב ותו לא, אך משהו בצורתו ושיתוף הפעולה המוצלח בין האחיות מודן פשוט עובד ויוצר את אחד הסרטים הטובים שיצאו מישראל בשנה האחרונה. מהו אותו ה"משהו"? עבור כל אחד הוא יהיה דבר אחר, אבל התוצאה תמיד תשבה אותו. (דניאל עמיר)

המעורר - סרטו האחרון של רנן שור שהלך לעולמו לאחרונה הוא סרט אוטוביוגרפי מרתק על חיו של הקולנוען האגדי ויחסיו עם סבו. סרט תיעודי יוצא דופן שמשמש מעין מורה נבוכים למי ששנים שימש כמנהל של בית הספר לקולנוע סם שפיגל. (רון פוגל)

הטבעת – אדיר מילר מביים ומביא למסך סיפור המבוסס על אירועים אמיתיים מחיי משפחתו. גם אם התוצאה אינה שלמה, "הטבעת" הוא סרט מרגש ומעורר מחשבה, שמדגים במידה רבה את הכישרון של מילר. זהו פרויקט אישי, שאפתני ואמיץ שמצליח לגעת בצופים בזכות משחק משובח, הפקה מוקפדת ומסר נוגע ללב. למרות הפגמים, מדובר ביצירה משמעותית ומרשימה בנוף הקולנוע הישראלי, שמומלץ לצפות בה ולהתרשם ממנה. (תומר כץ)

מופע טוטאל - סרט בבימויו וכיכובו של רועי אסף, אחד היוצרים והשחקנים המוכשרים בישראל. צריך לראות כדי להאמין את עבודת הצילום יוצאת הדופן של סער מזרחי. הסרט העוסק במורה בעירייה אי שם בדרום, מתכתב עם יצירותיו של פליני ,עם הסרט "קברט" ועם מופע תיאטרלי שהעלה אסף והוא אחד המניפסטים הפוליטיים האמיצים שצפיתי בהם בקולנוע הישראלי מזה זמן רב. (רון פוגל)

פינק ליידי - סרטו של ניר ברגמן ("כנפיים שבורות") המבוסס על סיפורם של חרדים שונים כפי שעיבדה התסריטאית מינדי ארליך. הסרט עוסק באישה דתייה (נור פיבק הנהדרת) שמגלה שבעלה גיי. ברגמן בדרך כלל מביים באופן חופשי הרבה יותר ואני מאוד אוהב את הקטעים בסרטיו שבהם הוא מתפרע, דבר שבסרט הנוכחי לא קיים, אבל למרות זאת ובעיקר בגלל הסיפור המרתק הסרט עובד. (רון פוגל)

כביש הסרגל - מותחן משובח של מיה דרייפוס בכיכובם של טלי שרון ועידן עמדי, עם סיפור מרתק ועם טוויסטים מפתיעים. כיאה לניאו-נואר האפלה שורה עליו לכל אורכו וגם הסיום שלו לא צובע את הסרט ואת גיבורתו בצבעים זוהרים. כמו בסרטה הקודם "ההיא שחוזרת הביתה", ממשיכה הבמאית בחקר הנשיות ובמאבק הנשי לעצמאות. הפעם היא עושה זאת בצורה קרובה לשלמות. (רון פוגל)

דבי הייתה פה - סרטה השלישי של היוצרת דנה גולדברג, שמבחינה סגנונית משלב את הז׳אנרים מוקומנטרי ופאונד פוטג׳. גולדברג מוכיחה בכך כי יש דרך אחרת ליצירת דרמה, וכי יש עוד אפשרויות רבות בפתח לקולנוענים וקולנועניות בארץ ליצור סרטים ששוברים את המוסכמות, תוך הישארותם נגישים לקהל. (יותם דוברין)

בחורים טובים 2 – הלהיט הקופתי הישראלי של השנה בבימויו של ארז תדמור. בעזרת בימוי נבון וקאסט משובח (הכולל בין היתר את רועי אסף וריימונד אמסלם הנהדרים כתמיד), הסרט מספק לקהל בדיוק את מה שהוא צריך בתקופה לא פשוטה זו - בידור עממי (במובן הטוב של המילה), לוקאלי ואותנטי שמוציא את הצופה מהאולם עם חיוך גדול. (רון פוגל)

חליסה – סרט חברתי קטן וצנוע בבימויה של סופי ארטוס על אחות בטיפת חלב המטפלת בילדים ובעצמה כמהה לילד. נועה קולר ("קופה ראשית") בתפקיד הראשי קיבלה מועמדות סופר ראויה לפרס השחקנית הראשית בטקס אופיר ודנה ברקוביץ שהועמדה לפרס שחקנית המשנה עושה תפקיד עוצמתי ומצמרר. (רון פוגל)

יום באמסטרדם - רוני קידר, מבמאיות האינדי המובילות בישראל ("ג'ו + בל") חוזרת בדרמה קומית חדשה על מפגש מקרי באמסטרדם בין צעירה בריטית שאמה נפטרה לבין אישה ישראלית שביטלה את חתונתה ברגע האחרון. השתיים ייקחו פטריות הזיה ויתמודדו עם הפחדים שלהן ועם עצמן וגם יפתחו את עצמן לעולם ואחת לשנייה. לא כל הקטעים המנסים לבטא את החוויה הפסיכדלית עובדים בסרט, אך יש בו סצנות קומיות משעשעות, כימיה טובה בין שתי השחקניות המוצלחות (נעמה אמית ונל בארלו) וככל שהוא מתקדם הוא נהיה עמוק יותר בתובנותיו ומספק חווית צפייה שונה ומהנה מהנוף הרגיל של הקולנוע הישראלי. (אלעד שלו)

סודה- ישראל בימיה הראשונים, ניצולי שואה ליד הכנרת נאבקים לשרוד ולהתמודד עם שדי העבר. "סודה" בכיכובם של רותם סלע וליאור רז הינו סרט לא קל לעיכול שנדמה ונעשה כדי סוף סוף להוציא לאור את סיפורו המשפחתי של הבמאי ארז תדמור. זהו סרט אפל, מלא הפתעות הלוקח את הצופה במורד מנהרת הארנב ומטלטל אותו עד לסיום המפתיע. יש בהחלט מקום לצאת למסע אל העבר של משפחתו של תדמור, ששב ומוכיח כי כמעט אין שני לו ברקיחת עלילות מרתקות בקולנוע הישראלי העכשווי. (רון פוגל)

בנות כמונו - סרטה השני של לי גילת לפי תסריט של בת זוגה בת-אל מוסרי, שגם משתתפת בסרט וזכתה בפרס האופיר על תפקיד משנה. מדובר בסרט נעורים ריאליסטי המתרחש באחת השכונות הכי קשוחות של בת ים. שחר היא נערה המתמודדת עם אב שמאושפז במוסד לחולי נפש, אמא שמחליפה גברים בקצב מסחרר ומנסה לגדל את אחותה הקטנה במקביל. אחרי שנפלטה מבית ספר רגיל, היא לומדת במסגרת חלופית לנערות במצבי סיכון. התוצאה היא יצירה ישראלית צעירה, אמיצה ומלאת כריזמה. (יאיר הוכנר)

לקרוא את לוליטה בטהרן - עיבוד של ערן ריקליס לספר המפורסם של הסופרת האיראנית אזאר נפיסי. הקאסט המרשים כולל בין היתר את השחקנית זאר אמיר אברהימי (״טאטאמי״, ״עכביש קדוש״ ) ואת השחקנית הנהדרת גולשיפטנה פארהני (״טיילר רייק: חילוץ״). סרט מעניין ומחיאות הכפיים בסיום ההקרנה בבכורתו בפסטיבל טאלין היו ממושכות. (רון פוגל)

לא יום ולא לילה – הסרט בבימויו של פנחס ויה מציג באופן ספרטני משהו משפחה של חוזרים בתשובה שבנם רוצה להתקבל לישיבה אשכנזית. משחק טוב מאוד של כל הקאסט ובמיוחד אלי מנשה ואדם חתוכה פלד כאב ובנו (וגם שמואל וילוז'ני בליהוק מפתיע). סרט צנוע וישיר שכובש במסרים הנגישים שלו. (רון פוגל)

אזהרות

ארוגם ביי - סרט שמתחיל עם הבטחות גדולות אך נשאר בגדר יצירה "נחמדה" ותו לא. הוא מצליח לגעת בנושאים חשובים ולעורר מחשבה, אך חוסר האחידות והיעדר העומק שבו מונעים ממנו להפוך ליצירה קולנועית משמעותית באמת. מדובר בסרט שהיה יכול לעשות הרבה יותר, אילו העלילה הייתה מעובדת ומפותחת לעומק. (אוהד שמש)

געגוע - משימת העשייה מחדש היא קשה ומאתגרת אך היא אפשרית כשהרימייק נעשה מהסיבות הנכונות ועם תשוקה לספר שוב את אותו הסיפור. לא ברור מדוע בחר שבי גביזון לייצר גרסה חדשה לסרט שלו בכיכובו של ריצ'רד גיר, ובזמן הצפייה, אי אפשר שלא לתהות מה השתבש בדרך. בסוף נותר רק געגוע לגרסת המקור הישראלית. (עומר אפריאט)