רוני מארה חוגגת 40: חמשת התפקידים הגדולים בקריירה שלה

מדור התפקידים הגדולים

שלח לחבר הוסף תגובה

מאז הופעתה המרשימה בתפקיד קטן אך בלתי נשכח בסרט "הרשת החברתית", התקדמה מארה במהירות לעמדת שחקנית ראשית מוערכת, כזו שבוחרת בקפידה את תפקידיה ותמיד שומרת על אופי אמנותי ייחודי. לכבוד חגיגות יום הולדתה הארבעים, בחרנו להתמקד בחמשת התפקידים המשמעותיים ביותר בקריירה שלה, שהציבו אותה בשורה הראשונה של השחקניות החשובות והנועזות של זמננו

ליסבת סאלנדר – "נערה עם קעקוע דרקון", 2011

הסרט שהפך את רוני מארה לשם עולמי. בעיבוד האמריקאי לרומן השוודי של סטיג לרסון (שעובד שנתיים קודם לכן לסרט שוודי בכיכובה של נומי ראפאס), היא מגלמת את ליסבת סאלנדר — האקרית מבריקה, מבודדת, חזקה ופגועה, שמסייעת לעיתונאי מיכאל בלומקוויסט (דניאל קרייג) לחשוף פרשת רצח משפחתית אפלה. את התסריט לעיבוד של דיוויד פינצ'ר (״שבעה חטאים״, ״מועדון קרב״) לקח כחצי שנה לכתוב, ולאחר צאתו הוא זכה להצלחה קופתית וביקורתית.

כדי להיכנס לנעליה של ליסבת, מארה עברה טרנספורמציה מלאה: היא צבעה את שיערה לשחור, עשתה פירסינג אמיתי בגבות ובשפה, למדה לרכב על אופנוע, לקחה שיעורי מחשבים והחלה להתאמן באמנויות לחימה. הופעתה הפיזית הלא מתפשרת שיקפה את הדמות הקשוחה אך השברירית, ואת הקונפליקט הפנימי המתמשך בתוכה. הביקורות היללו את התוצאה: מארה הפכה דמות שיכלה בקלות להפוך לקריקטורה לאייקון קולנועי מעורר הזדהות. בזכות תפקידה היא הייתה מועמדת לאוסקר לשחקנית הראשית, ולא בכדי – זו הייתה הופעה שנחרטה בתודעה התרבותית.

תרזה בליווט – "קרול", 2015

בסרט הרומנטי המהפנט של טוד היינס, שמבוסס על הרומן "The Price of Salt" מאת פטרישיה הייסמית', רוני מארה מגלמת את תרזה – מוכרת כלבו צעירה שמפתחת מערכת יחסים עדינה וטעונה עם לקוחה מבוגרת בשם קרול (קייט בלאנשט). מארה מצליחה להעביר את התהליך הרגשי המורכב שעוברת תרזה – מהסקרנות הראשונית, דרך התאהבות כמעט תמימה, ועד להבנה עמוקה של זהותה ושל המחיר החברתי שהיא עלולה לשלם.

ההופעה שלה בסרט מדויקת: כל תנועה, כל היסוס, משדרים אמת עמוקה. הכימיה עם בלאנשט הייתה מהחזקות שנראו על המסך בעשור האחרון, והסרט זכה לשבחים כמעט גורפים. מארה זכתה בפרס השחקנית בפסטיבל קאן, והייתה מועמדת לפרסי אוסקר וגלובוס הזהב. זהו אולי התפקיד הכי עדין ונוגע ללב בקריירה שלה – והחשוב ביותר מבחינת ייצוג נשי קווירי על המסך הגדול.

אונה – "אונה", 2016

אחד התפקידים הקשים והמורכבים ביותר בקריירה של מארה. הסרט עוסק באונה – אישה צעירה שמגיעה למפעל בו עובד ריי (בן מנדלסון), גבר שהיה בקשר אינטימי איתה כשהייתה ילדה. המפגש ביניהם עוצמתי, טעון רגשית, וכל הסרט מבוסס כמעט כולו על הדינמיקה ביניהם. מארה לא מציגה את אונה כקורבן פשוט או כדמות טרגית חד-ממדית. היא מצליחה להחיות אישה שנפגעה אך לא נשברה, שמבקשת להבין, להתעמת, אולי אפילו לנקום – אך בו זמנית גם להתמודד עם רגשות מורכבים של אשמה, געגוע וכעס. זו הופעה מהפנטת, לא נוחה לצפייה, אך מרגשת ברמה הכי עמוקה. הסרט אמנם פחות מוכר, אך מומלץ לכל מי שמעריך קולנוע פסיכולוגי נועז.

אישה ללא שם – "סיפור רפאים", 2017

בדרמה האוונגרדית הזו של דייוויד לאורי, מארה מגלמת אישה שאיבדה את בן זוגה (קייסי אפלק), בזמן שרוחו ממשיכה "לשוטט" סביבה בביתם המשותף. הסרט כמעט ולא מכיל דיאלוגים, מתנהל בקצב איטי מאוד, וכולו עוסק ברגש גולמי: אובדן, געגוע, וזמן. אחת הסצנות המרכזיות והמדוברות כוללת את מארה אוכלת פאי שלם בשתיקה מוחלטת, בזמן שהמצלמה לא זזה. זהו רגע בלתי נשכח – כאב טהור, גופני כמעט, שאין דרך אחרת לבטא אותו. מארה מעבירה אבל בדרך שקטה כל כך, שהיא חודרת ללב הצופה בלי מאמץ. זהו תפקיד כמעט ניסיוני, לא קל לעיכול, אך כזה שמראה את המחויבות של מארה לאמנות קולנועית אמיצה ושונה.

מריה מגדלנה – "מריה מגדלנה", 2018

בשיתוף פעולה עם בן זוגה חואקין פיניקס שגילם את ישו, רוני מארה לקחה על עצמה תפקיד אמיץ ובלתי צפוי: לגלם את אחת הדמויות השנויות ביותר במחלוקת בנצרות. הסרט מבקש לשכתב את סיפורה של מרים המגדלית – לא כזונה אלא כתלמידה רוחנית ומנהיגה שנשכחה מהנרטיב הדומיננטי. הסרט מתנהל בקצב איטי, כמעט מהורהר, ומארה מגלמת את מרים לא מתוך עמדת שליחות או צדקנות, אלא מתוך חיפוש פנימי אחר משמעות ואמת. היא בונה דמות של אישה חכמה, רגישה, אמיצה – שמבקשת לשמוע, להבין, ולפעול בהתאם לקול הפנימי שלה. אף על פי שהסרט לא זכה להצלחה מסחרית, הביקורות על הופעתה היו חמות במיוחד. מדובר באחד התפקידים הפחות מוערכים של מארה – אך גם באחד הרוחניים והעמוקים שבהם.

« לידיעה הקודמת | לידיעה הבאה »

כתבות נוספות ממדור התפקידים הגדולים

מישאל רוברט - לעמוד הפרופיל | ביקורות / כתבות נוספות