מי שמכיר את יצירותיהם קודמות של צמד האחים דארדן לא יופתע מעלילת הסרט "יומיים ולילה". האחים הידועים באג'נדה הסוציאליסטית שלהם מספרים את סיפורה של סנדרה. סנדרה פוטרה מעבודתה במפעל, אולם לפתע התקווה מבצבצת מעבר לאופק-עומדת להתקיים במפעל הצבעה חוזרת של העובדת על אפשרות החזרתה של סנדרה לעבודה.סנדרה יוצאת לקרב ההישרדות של חייה (שגם כך אינם קלים) ובמשך יומיים ולילה (כשמו של הסרט) מבקרת את כל עמיתיה לעבודה ומנסה לשכנעם כי יחזירו אותה לעבודה ובנוסף לכך (וזהו קוץ לא קטן בעליה) עליה לשכנעם להסכים לוותר על הבונוס בסך 1000 יורו שקיבלו .
פרסומת
סיפור קטן במימדיו ואפילו קטנטן הופך אצל האחים דארדן לאפוס רחב יריעה העוסק בקרב לחיים ולמוות (היו כאלו שהשוו את הסרט למערבון שבו מנהלת סנדרה למעלה מעשרה קרבות עם עמיתיה לעבודה). ואולי הדרמה מתחוללת בכלל במוחו של הצופה שהולך ונשאב לעלילה ככל שמפגשיה של סנדרה עם עמיתיה נמשכים.סיפורה של סנדרה הוא פניה של אירופה בימינו ושל הקפיטליזם החזירי במירעו -אירופה של קשיים כלכליים ומערכת שבה הגורם האנושי הולך ונעלם ואם אפשר לקצץ ולוותר על עוד עובד-מה טוב. הדארדנים מוחים על הפיכתו של האדם לסחורה, ממש כמו שעשו ב"שתיקתה של לורנה" המופתי.
מריון קוטיאר (לשם שינוי בתפקיד מוצלח) נדמית לעיתים כסאלי פילד "גיבורת מעמד הפועלים" בסרט "נורמה ריי". קוטיאר כסנדרה מתייצבת כולה רועדת ולא בגאון למול עמיתיה לעבודה, היא אחרי דיכאון עמוק, היא לא בטוחה בעצמה ובכל זאת היא זוקפת את גווה ושואגת את שאגת האריה הפצוע ואפילו תהיה זו שאגתה האחרונה. מה שהדארדנים עשו עם קוטיאר משול ממש לנס ומוכיח כי גם שחקנים מוגבלים יכולים בידיים הנכונים לספק יכולות משחק עילאיות.לטעמי הסרט הוא בכלל סרט אימה והדארדנים מתחברים לפחדיו העמוקים ביותר של הצופה (כי מי אינו חושש מפיטורים).כמו ב"סונטת טוקיו " היפני שבו הגיבור כמעט מאבד את שפיות דעתו לאחר שהוא מפוטר גם סנדרה נמצאת בצלילה חופשית, אבל הפעם בניגוד לחלק מסרטיהם מצביעים הדארדנים על חוסנה של הרוח האנושית וסנדרה ממשיכה במאמציה הבלתי נלאים לשנות את רוע הגזרהמזמן לא התרגשתי מסרט כמו שהתרגשתי מ"יומיים ולילה" שהוא אינו פחות מיצירת מופת. סרט שחשוב לראותו ו(הפתעה הפתעה) אפילו סרט שהוא בסופו של דבר אופטימי ("אנחנו מזדקנים ככל בנראה" הסבירו לי האחים את הרוח החיובית המנשבת בסופו של דבר מעל הסרט כשנפגשתי איתם בעת ביקורם בארץ בשבוע שעבר). האחים דארדן מוכחים שוב כי הם נמצאים בחזית הקולנוע החברתי העולמי והצופים רק יוצאים נשכרים מכך.בראוו!
בסדר פלוס. עטיפה מעניינת שמעבירה מסרים חשובים.סנדרה היא בחורה צעירה ועדינה שסובלת מדיכאון כרוני וגם אמא לשני ילדים. היא מתבשרת על פיטוריה, לאחר שהעובדים במפעל בו היא עובדת נתבקשו להצביע ולבחור בין בונוס של 1000 יורו לבין פיטוריה. ההצבעה היתה גלויה והתקיימה תחת איומים. סנדרה נפגשת עם הבוס של המפעל והוא מסכים לערוך הצבעה נוספת בתחילת השבוע ,כאשר עכשיו היא תהיה חשאית. כשהיא נעזרת בבעלה המסור, המטרה של סנדרה היא לשכנע לפחות 9 מתוך 16 העובדים לבחור בה ולא בקבלת הבונוס. במהלך סוף שבוע אחד היא נפגשת עם כל העובדים, כדי לשכנע אותם להצביע עבורה ומבינה את ההתלבטויות שלהם,זאת מאחר ומדובר בעובדים משכבה סוציואקונומית נמוכה שזקוקים לכסף.מה יוכרע בהצבעה החוזרת? המסר הוא אלטרואיסטי. להיות בן אדם ולדעת להכיר תודה, כי לא הכל בחיים זה כסף. זוית נוספת מתייחסת לעולם הקפיטליסטי של ימינו, שבו מתייחסים אל עובדים כמספרים ולא כבני אדם,דהיינו מה הערך הכלכלי שלהם. את הציון אני מעגל טיפה מעלה כלפי המספר 8.
שם:שיגיל:3612/03/2015 02:08:02
8/10
אני מאוד נהניתי, הסרט מתאר יפה מאוד פוליטיקה משרדית וגבורה של יום חולין.
שם:מאירגיל:7011/11/2014 18:45:32
8/10
סרט טוב לאוהבי דילמות מוסריות. ההתיחסות האישית מול האנשים שבסביבת העבודה ולבסוף ״מול המראה״ המוסרית. סרט טוב לבעלי נסיון חיים סביר.