המתים אינם מתים ביקורת סרט

The Dead Dont Die Movie Review

יאיר הוכנר על "המתים אינם מתים":
"קאסט מרשים בסרט קטן של במאי נפלא שעובד בחלקו"

סרט ארכיון שתף/י

משחק אדם דרייבר, איגי פופ, ביל מאריי, דני גלובר, טום וייטס, טילדה סווינטון, סטיב בושמי, סלינה גומז, קלואי סוויני במאי/ת ג'ים גרמוש

קומדיה

ביקורת סרט להמתים אינם מתים מאת יאיר הוכנר | מבקר ראשי

ציון המבקר

"איזוטרי ושולי"

דירוג הגולשים

ראית את הסרט? העבר/י את העכבר ודרג/י!

5.7/10

היכן תצפו?

בקולנוע

60.5% בבית

21.1% לא אצפה

18.4%

שלח/י

Seret Buzz

הוסף/י למועדפים הוסף/י ל"רוצה לראות" התחבר/י הצטרף/י בחינם!

סרט הפתיחה של פסטיבל קאן 2019 היה סרט זומבים. פסטיבל הקולנוע החשוב בעולם מנסה להיראות רלוונטי גם עבור הקהל הצעיר, אבל הפתעה: לא מדובר בסרט אימה מצמרר אלא בקומדיה שההפתעה המרכזית שבו הוא דמות הבמאי והתסריטאי. מדובר בג'ים ג'רמוש, שבשנים האחרונות צבר לעצמו קהל מעריצים גדול בזכות הדרמות האנושיות והאינטימיות "פרחים שבורים" ו"פטרסון", אך גם בזכות סרטי ז'אנר יוצאי דופן כגון "גוסט דוג: דרכו של סמוראי" או "רק האוהבים שורדים" הערפדי."המתים אינם מתים" הוא קומדיית אימה על תת ז'אנר שג'רמוש עדיין לא עסק בו, סרטי זומבים. כדי לספק לקהל המעריצים את הסחורה החמה ביותר הוא ליהק קאסט חלומות, מביל מארי האגדי ("מכסחי השדים", "לקום אתמול בבוקר", "אבודים בטוקיו" וכמובן הלהיט של ג'רמוש "פרחים שבורים"), אדם דרייבר (גיבור סרטו "פטרסון" ולאחרונה מועמד לאוסקר על "שחור על לבן"), קלואי סביני ("בנים אינם בוכים"), סטיב בושמי ("כלבי אשמורת", "פארגו"), זוכת האוסקר וכוכבת הקולנוע טילדה סווינטון, שחקנים ותיקים שנשכחו, כגון דני גלובר ("נשק קטלני") קרול קיין ("הרומן שלי עם אנני", והסדרה "טקסי"), רוזי פרז ("ללא פחד") ושלל מוזיקאים: RZA, טום וויטס, איגי פופ וסלינה גומז.

אין ספק שמדובר בקאסט מנצח, name dropping שרק במאי בסדר גודל של ג'רמוש יכול היה לארגן לעצמו. כאשר הוא ניגש למשקיעים כדי להשיג מימון לסרט, הוא פשוט היה צריך להגיש את רשימת המשתתפים שהסכימו לקחת חלק בצילומי הסרט החדש שלו. כאמור, ג'רמוש הוא מזמן כבר לא באמת יוצר עצמאי קטן. הוא כבר לא יביים סרטים כמו שיצר בראשית שנות השמונים דוגמת "חופשה תמידית", "זרים" ו"נרדפי החוק". ג'רמוש הוא מלך הקול הניו יורקי, שרוב סרטיו הם יצירות מופת קטנטנות ומופלאות. אם אני בוחן את הקריירה הענפה של הקולנוען בעל השיער הלבן, "גבולות השליטה" משנת 2009 הוא הסרט היחיד שלו שלא אהבתי בשום אופן.עשור חלף מאז אותו סרט איום שמומן על ידי המוזיאון לאמנות מודרנית במדריד, בסרט שהיה לו קאסט מרשים אך נראה יותר כמו גחמה יומרנית. "המתים אינם מתים" סובל מאותה מחלה שסבל "גבולות השליטה". גם כאן מדובר בגחמה שמתהדרת בקאסט מרשים. לפחות הפעם התוצאה איננה לוקחת את עצמה ברצינות כי היא מכריזה על עצמה כקומדיה ולכן התוצאה הרבה יותר טובה, אבל עדיין רחוקה משלמות. נראה שהסיבה היחידה שג'רמוש יצר את הסרט הזה היא כי הוא פשוט היה יכול ולא כי הוא באמת רצה או היה מעוניין בכך. הוא עצמו בראיונות אמר שסרטי זומבים כלל לא מעניינים אותו.

לג'רמוש אין באמת מה לחדש לקהל הצופים בנוגע לז'אנר הזומבים. המסרים שלו בנושא צרכנות, התמכרות למוצרי צריכה כמו קפה ואלכוהול, ההתחממות הגלובלית, ההתמכרות שלנו ל WIFI 24/7 ומוצרים דיגיטליים, הם מחזור חומרים שלדאבוני לא נעשה בדרך מעוררת מחשבה. אנחנו נשארים רק עם צוות השחקנים המפואר שעושה את עבודתו נאמנה, כאשר יש לציין לטובה את טילדה סווינטון שגונבת את ההצגה בתפקיד משעשע במיוחד. בנוגע לתסריט עצמו ולהומור שאמור היה להציל את הסרט, מדובר באכזבה. הסרט הזה מנומנם כמו העיירה הקטנה שבה הוא מתרחש. נכון שישנם רגעים משעשעים ובודדים אף מאוד מצחיקים בעיקר בזכות סווינטון ומילים הנאמרות על ידי הזומבים, אך זה לא מספיק כדי להפוך את התוצאה למספקת.ההומור נוטה לחזור על עצמו וכמובן ישנן בדיחות פרטיות של ג'רמוש המשתעשע עם שני הכוכבים הראשיים שלו אדם דרייבר וביל מארי המתדיינים על התסריט ועל עבודתם עם הבמאי, אך מדובר בבדיחות שהשתמשו בהן בעבר בשלל סרטים וסדרות טלוויזיה ולכן הן מיושנות לחלוטין.ג'רמוש מערבב בסרט זה שלל מסרים שלא מגיעים לשום מקום, בדיחות שחלקן עובדות וקאסט מרשים שיעורר קנאה בכל קולנוען שעובד בהוליווד. כסרט זומבים התוצאה לא באמת מפחידה, כקומדיה היא נעה בין פיהוק לחיוך. "המתים אינם מתים" הוא סרט שתקוע במקום, כאשר הגרוע מכל הוא שיש בו כמה סצנות ראויות אבל לאחריהן מיד יהיו כמה דקות ארוכות מתות שיחזירו את קצת האנרגיה שיש בו אל מתחת לאדמה.

יאיר הוכנר | מבקר ראשי

עמוד הסרט תמונות מהסרט הוסף/י ביקורת!

שתף/י