הקרב על אמריקה ביקורת סרט

מהתסריטאי של "28 יום אחרי" ו"סאנשיין" והבמאי של "אקס מכינה", "העולם שאחרי: הכחדה" ו"רדופה" מגיע סרט חדש שהוא דיסטופי ומצמרר, כמו התסריט של "28 יום אחרי". הוא עוסק בעתיד אבל מדובר בעתיד קרוב ולכן התוצאה מרגישה כאן ועכשיו. עבור הקהל הישראלי זה הולך להיות מאתגר פי אלף, כי המראות בסרט יזכירו לו את אותה שבת ארורה של שמחת תורה, ה-7 באוקטובר. "הקרב על אמריקה" מנבא את ההשלכות הלא כל כך רחוקות מהמציאות, כאשר נשיא אמריקאי פופוליסט ופאשיסט (טראמפ?) ייבחר בפעם השלישית לנשיאות ויחליט להפציץ מדינות אמריקאיות שלא תמכו בו והן מחליטות למרוד. התוצאה היא סרט בלתי נשכח אך קשה ביותר לצפייה. כמו שיהיה לכם קשה להביט על המסך בחלק מהסצנות, ככה לא תרצו להתנתק מהסרט הזה.בעתיד הקרוב, אמריקה כפי שאנו מכירים אותה כיום עתידה לקרוס. קליפורניה וטקסס ייפרדו ויקימו ברית צבאית בשם הכוחות המערביים שיילחמו בנשיא המסתגר בבית הלבן בוושינגטון ומשם מוציא הודעות כוזבות לתקשורת על הניצחון הקרוב שלו. מאז פרוץ המלחמה צלמת המלחמות עטורת השבחים לי והעיתונאי ג'ואל היו בקו החזית ולכדו את סיפוריהם המצמררים של אזרחים וחיילים. עדכוניהם מהמלחמה הגיעו לכל פינה בעולם. להיות עיתונאי בשדה הקרב האכזרי זאת עבודה מסוכנת, במיוחד כשכוחות הצבא המקושרים לנשיא מוציאים להורג עיתונאים. לי וג'ואל יודעים שההודעות בטלוויזיה של הנשיא שקריות, והם מחליטים לנסוע לוושינגטון כדי לראיין אותו לפני שייפול בשבי ויוצא להורג. אל המסע באמריקה הדיסטופית מצטרפים שני עיתונאים נוספים - המנטור של לי (השחקן הוותיק, סטיבן מקינלי הנדרסון) והצלמת הצעירה ג'סי (קיילי ספאני, "פרסיליה"), המעריצה את לי. הרביעייה מחפשת דרך להתגנב לוושינגטון לפני שהנשיא ייתפס. המסע שלהם ברחבי אמריקה מספק לקהל מושב בשורה הראשונה לחזון העגום של גרלנד על אמריקה ועל האנושות בכלל. ערים הרוסות, אלפי מכוניות שרופות, קברי אחים, קרבות בין חיילים ותושבים כאשר לא ברור מי באיזה, כשהמניע היחיד של כולם הוא להרוג את אלה שיבקשו להרוג אותם על מנת לשרוד עוד יום. את המסע האכזרי הזה מובילה צלמת הקרבות הוותיקה לי (בגילומה של קירסטן דאנסט), שפיתחה עור של פיל מפני כל הזוועות המתרחשות לנגד עיניה. אחרי המועמדות לאוסקר על "כוחו של כלב" בשנת 2021, יש סיכוי שהיא תזכה למועמדות נוספת גם על סרט זה. וגנר מורה (פבלו אסקובר ב"נרקוס") מגלם את ג'ואל העיתונאי המלווה אותה."הקרב על אמריקה" הוא לכאורה סרט א-פוליטי. אין בו רפובליקנים או דמוקרטים. הקונפליקטים הפוליטיים העכשוויים המופיעים בכותרות אתרי החדשות בימים אלו לא מופיעים בסרט זה. אבל קל מאוד להבין מה האג'נדה שעומדת מאחורי הסרט. נשיא שמפרק את ה-FBI במהלך כהונתו כדי לשמר את הכוח רק אצלו, משקר להמונים, רודף את התקשורת ומסתבך עם הצבא שיוצא נגדו. גם אם הניסיון להרחיק את הסרט מהמציאות העכשווית, עדיין קשה מאוד להתנתק מהסרטים והתמונות של צבא ההמונים של טראמפ עולה על הפנטגון. תזכורות במהלך הסרט לגורלם של מנהיגים פשיסטים אחרים כמו צ'אוצ'סקו ומוסוליני מהדהדים אקטואליה עכשווית לא רק בארה"ב בהקשר של טראמפ אלא גם טורקיה, הונגריה, רוסיה וישראל. המראות הקשים והריאליסטים עד כדי כאב מזכירים את המראות של ה-7 באוקטובר, אוקראינה וגם עזה. הסרט מציע לקהל נקודת מבט בלתי פוסקת על עולמם של עיתונאים בזמן מלחמה, כאשר הוא מתמקד בצילום. הצלמות לי הוותיקה וג'סי הצעירה מלוות חיילים או מורדים, כאשר הם מבצעים מעשי אלימות קשים. הן מתעדות את ההתרחשויות ומנסות להישאר אובייקטיביות גם כאשר המעשים שהן מתעדות כדי למצוא את התמונה המנצחת שתהפוך להיסטורית הן נוראיים. "הקרב על אמריקה" מספק לצופים תיאור מצמרר וחסר פניות אחרי המרדף אחר הצילום המנצח.גיבורי הסרט הם אנשי מקצוע אבל אין ספק שמה שהם מוצאים בשדה הקרב הוא סוג של ריגוש מעורר חיים. להיות נוכחים בלב האירוע כאשר הכדורים שורקים מסביב, פגזים נוחתים מטרים ספורים מהם ואין לדעת האם האיש הבא שיפגוש ינסה להרוג אותם או לא, הופך את עבודתם למרגשת ואולי אף מספק להם סיבה לחיות. "הקרב על אמריקה" מנצל את היותו סרט העוסק בעבודתן של צלמות מלחמה כדי לייצר אסתטיקה של קולנוע תיעודי. המצלמה עוקבת אחרי לי וג'סי כאשר הן מתעדות מעשי אלימות קיצוניים ומנסות להישאר אדישות למראה הזוועה והאכזריות. הן רוצות לעורר את העולם המעמיד פנים ששום דבר לא קורה, הן רואות בעבודתן שליחות. אך כפי שהקהל עתיד לגלות, האנושות מצטיינת בלטמון את ראשה בחול ויש גם מחיר אישי גדול לעבודה הזאת."הקרב על אמריקה" הוא סרט שכל כולו טריגר אחד גדול, אבל הוא גם סרט שחובה לצפות בו גם אם המראות בו קשים מנשוא. הוא סוג של נבואה אפלה לעתיד המאוד הקרוב שלנו. הוא סרט על מהי עיתונות אמיתית, וזה בדיוק ההפך ממה שקורה בטלוויזיה בעולם ובישראל בפרט. הוא סרט על איך מנהיגות פשיסטית יכולה לפורר אומה חזקה ועוצמתית, תהליך שממש קורה בימים אלו במדינה שבה אנחנו חיים. זהו סרט מורט עצבים, שהוא גם הכי רלוונטי, הכי כואב והכי אקטואלי. הוא "מראה שחורה" של כאן ועכשיו ולא העתיד הרחוק, וזה אולי הדבר שהכי מטריד בו. כמה מהר הכל יכול לקרוס ולדרדר אומה חזקה לתהום הנשייה.

יחידת העילית Warfare חדש 2025

הקרב על אמריקה Civil War 2024

המזח Stronghold 2023

במערב אין כל חדש All Quiet on the Western Front 2022

תמונת הנצחון Tmunat Hanitzahon 2021

לכודים תחת אש The Outpost 2021

הזהב של נורמן Da 5 Bloods 2020

1917 1917 2020

הקרב על מידווי Midway 2019

מלחמה פרטית A Private War 2019