היום הראשון של חיי ביקורת סרט

לשלב אלמנטים של ריאליזם קסום עם דרמה פסיכולוגית בסרט של 121 דקות זו משימה מורכבת. להעלות שאלות עמוקות על תקווה ובחירה חופשית מבלי ליפול לקלישאות – קשה עוד יותר. אבל נראה שהבמאי פאולו ג’נובזה (“זרים מושלמים”) לא נרתע מאתגרים, להפך, הוא מחפש אותם – ומתמודד איתם בהצלחה.הסרט "היום הראשון של חיי" עוקב אחר ארבע דמויות על סף ייאוש: שוטרת המתאבלת על מות בתה, מתעמלת אמנותית שהפכה לנכה, ילד בודד ודחוי, וגורו השראה שאיבד את הרצון לחיות. רגע לפני שהם מוותרים, זר מסתורי (טוני סרבילו, "יפה לנצח") מציע להם עסקה – לחכות שבוע אחד. במהלך השבוע, בין חיים למוות, תינתן להם הזדמנות לראות איך ייראו חייהם אם ימשיכו. אולי יגלו שיש סיבה להישאר. סרטים על חיים לאחר המוות אינם דבר חדש. קיבלנו הצצות לכך בקולנוע היפני עם “אחרי החיים” (1998) ובקולנוע האמריקאי עם “תשעה ימים” (2020), אך לכל אחד מהם נקודת מבט שונה. היפנים שואלים אותנו האם אנחנו חיים באמת את הרגעים החשובים או מפספסים אותם מבלי לשים לב, בעוד שהאמריקאים מתמקדים בשאלות הקיומיות הגדולות – האם רגש עדיף על תבונה? אבל באיטליה, כמו באיטליה, מדברים על קפה, ועל הדרך גם על הזדמנות מחודשת ותקווה כשהכל נראה אבוד.סרטו המצליח ביותר של ג’נובזה, “זרים מושלמים”, מתמקד בקבוצת חברים שמחליטים לשתף את תוכן הטלפונים הניידים שלהם במהלך ארוחת ערב – מה שמוביל לחשיפת סודות נסתרים. הסרט הפך לתופעה בינלאומית וזכה ליותר מ-20 עיבודים ברחבי העולם, כולל בישראל. גם ב״היום הראשון של חיי״, ג’נובזה לא מאכזב: הוא ממשיך להתמקד במערכות יחסים ודילמות מוסריות, תוך שילוב דרמה וקומדיה בדיוק המאפיין את יצירתו. למרות העיסוק בנושאים טעונים כמו אובדן, דיכאון ואפילו התאבדות, הסרט מצליח לשמור על קלילות מסוימת. לא במובן של זלזול או הקטנת הבעיה, אלא ביצירת מרחב בטוח לצופה להרגיש, לשאול ולחשוב מבלי להיסגר רגשית. השילוב בין רגעים קסומים, דיאלוגים אינטימיים ונגיעות הומור עדינות מאפשר לסרט להיות נגיש ומכיל, ולא מטיף או מעיק. ג’נובזה מבין שהדרך לגרום לאנשים להיפתח לשינוי אינה בהכרח בעומס רגשי, אלא דווקא ביצירת חוויית צפייה שמאפשרת הזדהות וקבלה.מי שמחזיק את הסרט הוא טוני סרבילו, אחד השחקנים הגדולים של הקולנוע האיטלקי העכשווי, שמביא נוכחות שקטה אך עוצמתית. הוא לא צריך מילים גדולות או מחוות דרמטיות כדי להחזיק סצנה – מספיק מבט קטן וסיגריה כדי לרמוז על רבדים נסתרים של הדמות. בקאסט המעולה ניתן למצוא גם את השחקנית ויטוריה פוצ’יני, המוכרת לצופים הישראלים מהופעותיה בתכני נטפליקס כמו הסרט המרגש “18 מתנות” והסדרה “המשפט”. אף שהיא מופיעה לרגעים ספורים, יש בכוחה להאיר את המסך ולהוסיף שכבה נוספת למסתורין של דמותו של סרבילו – אותו זר עם ההצעה המסתורית. הקשר בין הדמויות מתגלה בהדרגה, וברגעי הסיום הכול מתחבר לתמונה שלמה ומרגשת.ואם כבר דיברנו על הסוף, חשוב לציין שכל סרט שעוסק בנושאים כאלה עלול ליפול במערכה האחרונה. לרוב, ההבטחה שהוצגה בתחילת הסרט מתערערת בסופו, במיוחד כשהוא עוסק בהתמודדות אנושית רגישה כמו התאבדות. רבים נופלים לסיום ורוד מדי או קודר מדי, כזה שמנתק את הצופה או משאיר אותו עם תחושת מועקה. אבל ג’נובזה בוחר דרך אחרת – הוא בונה גשר, מלא הפתעות, שמוביל לשאלות חדשות ומנחמות. הוא מזכיר לנו שלא כל סוף סוגר את הסיפור; לפעמים הוא רק הרמה להמשך. ״היום הראשון של חיי״ הוא סרט שמצליח לגעת בלב מבלי להכביד עליו. במקום להטיף, הוא מציע מבט מלא חמלה על רגעי השפל של בני האדם – ועל הדרך שבה אפשר, לפעמים, לבחור להמשיך. כמו החיים עצמם, הוא מלא יופי, כאב ותקווה.

מכירה פומבית Auction חדש 2025

היום הראשון של חיי Il Primo Giorno Della Mia Vita 2025

כל מה שאנחנו מדמיינים כאור All We Imagine as Light 2025

חדר הפלאות La Chambre des merveilles 2025

תמימות Monster 2024 2024

חדר המורים The Teachers Lounge 2024

מרצ'לו מיו Marcello Mio 2024

הרוע אינו קיים Evil Does Not Exist 2024

עולם מפריד בינינו Un mondo a parte 2024

הנזיר והרובה The Monk And The Gun 2024