משחקי הכס 8: ביקורת הפרק הרביעי

Game of Thrones 8 Series Review

ליטן לשינר על "משחקי הכס 8: ביקורת הפרק הרביעי":
"ההתחלה של הסוף והעניינים מתחממים"

שתף/י

משחק ניקולאי קוסטר וולדו פיטר דינקלג' לנה הידי אמיליה קלארק

פנטזיה

ביקורת סדרה למשחקי הכס 8: ביקורת הפרק הרביעי מאת ליטן לשינר | כתבת קולנוע, טלוויזיה ורכילות

ציון המבקר

"מפתיע ומסקרן"

דירוג הגולשים

ראית את הסדרה? העבר/י את העכבר ודרג/י!

8.3/10

מדד פופולריות

3.1/10

Seret Buzz

הוסף/י למועדפים הוסף/י ל"רוצה לראות" התחבר/י הצטרף/י בחינם!

אז אחרי הפרק הקשה שעבר עלינו בשבוע שעבר, מגיע החלק הקשה יותר, אור הבוקר. הפרק נפתח בערימת הגופות של המתים, ונתן לנו מעין פרידה אחרונה והוקרת תודה לדמויות מהן נפרדנו בשבוע שעבר. דאני שנושקת נשיקת פרידה לגופתו של ג'ורה וסאנסה שמתאבלת על מותו של ת'יאון. הפרק המשיך בפרידות גם מהחיים, סאם וג'ון שנפרדים, תורמונד מכריז שיוצא בחזרה לדרכו לאחר שסיימו עם המתים וג'ון בחוסר רגישות מבקש שייקח איתו את גוסט.הסוד של ג'ון, או שמא עליי לומר אייגון, יצא החוצה הודות לסאנסה שדוגלת בשיטת ה"למה לשמור לעצמך את מה שאפשר להפיץ לכולם?". הבעיה שלי עם היציאה של הסוד בפרק היא הכיוון שקו העלילה הזה לוקח ג'ון הבכיין לא רוצה להיות מלך למרות העובדה שכל אדם בווינטרפל מלבד דאני רוצה את זה, אפילו טיריון שנאמן לדאני מתחיל לפקפק ביכולותיה ויחד עם וואריז הם מתחילים לרקוד לצלילי מנגינה שאני לא כל כך שמחה לשמוע, הרעיון של בגידה בדאני לטובת ג'ון כי "הוא ראוי יותר" (למרות שמביני העניין פה מבינים שזה לא נכון וג'ון לא נוצר מהחומר ממנו עשויים מלכים ושוב אזכיר שבעיניי הוא סתם בכיין אימפולסיבי).

כל קו העלילה הזה מזכיר ומדגיש את העובדה שהכתיבה של הסדרה לאחרונה כבר לא מוצלחת כמו בעבר והחשש הכי גדול שלי הוא שהם יתחילו לסמן וי על כל משבצות הקיטש וההפי אנדינג שהסדרה בדרך כלל יוצאת נגדם. עם שני פרקים לסיום, בטוח לומר שלתכנית לא נשארו יותר מדי הפתעות בשבילנו. לפרק היו מספיק סיפורים שיכלו להמשיך גם בפרק הבא, אך במקום זה יש תחושה שהם נדחסים על מנת להספיק כמה שיותר, ולעתים זה פוגע ברגעים חשובים כמו הרגע בו ג'ון מספר לאחיותיו על זהותו האמיתית.אך למרות הכתיבה הבעייתית הפרק עשה את תפקידו נהדר בתור "פרק הכנה" לקרב המצופה בשבוע הבא, הוא נותן לנו מניע לכל אחת מהדמויות, מוסיף לה רובד לסיפור ולסיבה שהיא תפעל בצורה שהיא תבחר לפעול. ג'יימי ובריאן סופסוף מימשו את אהבתם רק כדי לגלות ברגע קורע לב שהוא רוכב בחזרה לסרסי, אבל כעת יש לו סיבה לחיות ולשרוד.

הפרק נתן לי את התחושה שקיוויתי לקבל בשבוע שעבר, התחושה שאף אחד לא בטוח ושהמוות אורב בכל פינה, מוות מזעזע שישאיר אותי בשוק מוחלט. וכך באמת היה, הקלות המרגיזה בה נהרג רייגאל, וההוצאה להורג הפומבית שערכה סרסי למיסאנדיי שנפלה בשבי לאחר ההשמדה הקלה של צי האניות של דאני הפכ את זה לאישי והמבט על פניה של קלארק בסוף הפרק אומר את הכל (חייבת לציין את המשחק של קלארק לטובה בפרקים האחרונים). היא איבדה שניים מילדיה הדרקונים, שניים מחבריה הקרובים ביותר וכעת הזכות שלה לשבת על הכס מועמדת בסיכון והיא נאלצת להתחנן בפני ג'ון שישמור על זהותו בסוד.הפרק השאיר אותנו עם הרבה מאוד שאלות, כמו "למה יורון לא חשד מהעובדה שטיריון יודע על הריון שסרסיי סיפרה לו לפני כמה רגעים?" ו"מה ג'יימי מתכנן לעשות?", והשאלות האלה הן דבר מעולה כי בפרק הבא אנחנו עומדים לקבל קרב שבניגוד לקרב האלים בלבד שהתקיים בשבוע שעבר יהיה גם קרב מוחות בין הנשים של הסדרה, שעברו כל אחת מהן הרבה, וכעת נמצאות בתחרות של מי תמצמץ ראשונה וכמה תסכים להקריב בכדי לשבת על הכיסא.

ליטן לשינר | כתבת קולנוע, טלוויזיה ורכילות

עמוד הסדרה הוסף/י ביקורת!

שתף/י