דוקטור הו: ביקורת עונה ראשונה (וגם 14 ו-40, תלוי איך סופרים)

השבוע שודר הפרק השמיני והאחרון בעונה החדשה של "דוקטור הו" בדיסני פלוס. זוהי העונה שסימנה את חזרתו של ראסל טי.דייויס ("החטא") לתפקיד התסריטאי הראשי, לאחר שמילא את התפקיד ב-4 העונות הראשונות של הריצה הנוכחית של הסדרה. העונה הזו סימנה גם את כניסתם לטארדיס של שוטי גאטוואה ("חינוך מיני") לתפקיד הדוקטור ה-15 ושל מילי גיבסון ("קורוניישן סטריט") בתפקיד המלווה שלו למסע, רובי סאנדיי.

באופן הולם לסדרה שעוסקת במסע בזמן ובחלל, ובפרדוקסים והסיבוכים שיכולים להיווצר, גם מספור העונות מתחיל להיות מסובך. בכוונה לא ציינתי את מספרה של העונה בפסקת הפתיחה, בגלל שזה מורכב: מאז רכישת זכויות ההפצה הבינלאומיות של "דוקטור הו" על ידי דיסני פלוס מתייחסים לעונה הזו בתור עונה 1, למרות שלמעשה מדובר בעונה מספר 14 בריצה הנוכחית שהתחילה בשנת 2005. אם לוקחים בחשבון בספירה גם את הריצה המקורית של הסדרה, מדובר בעצם בעונה מספר 40. מבולבלים? גם אנחנו.

השילוב הזה בין ההתייחסות לעונה הזו בתור "עונה ראשונה" לבין החזרה של דייויס והספיישלים שקדמו לעונה בכיכובם של דייויד טננט וקת'רין טייט האהובים, סימן לקהל הצופים משהו מאוד ברור: חזרה למקורות. חלק מהצופים האדוקים של הסדרה לאט לאט הפסיקו לצפות בה בשנים האחרונות, ונעשה כאן מהלך מאוד ברור שהמטרה שלו היא להחזיר את הצופים שנטשו.

אחרי כל ההקדמה הזו, חייבים להתייחס לפיל שבחדר - שוטי גאטוואה נהדר בתור הדוקטור. הוא כריזמטי, אמין, וכמו כל דוקטור מוצלח שהיה לפניו, הופך את התפקיד לשלו מבלי לנסות לחקות גרסאות קודמות. גם גיבסון לצידו סוחפת ומצליחה גם להיות בת ברית ושותפה למסע של הדוקטור, וגם להחזיק מספר פרקים מרכזיים וחשובים בעצמה בהיעדרו. גיבסון נמצאת בשלב יחסית מוקדם בקריירה שלה, ונותר לקוות שמכאן תמשיך לקחת תפקידים נהדרים כמו של רובי. מכאן והלאה, ספוילרים לפרקי העונה.

בנוגע לפרקים עצמם, העונה לא ממש אחידה באיכות שלה. הפרק המוצלח בעונה הוא "בום", שנכתב על ידי סטיבן מופאט (שכבר כתב בעבר כמה מהפרקים המוצלחים בסדרה דווקא כשלא היה התסריטאי הראשי, כמו Blink האהוב). במהלך הפרק הדוקטור ורובי מגיעים לאזור מלחמה עתידנית, והדוקטור בטעות דורך על מוקש ומעביר את רוב הפרק כשהוא עומד בנקודה אחת, בתקווה לנטרל את המוקש לפני שיופעל. יש בפרק הזה סכנה מיידית, מתח, מוטיב חוזר של אבהות ואחריות וכדרכה של הסדרה מאז ומעולם - הבעת עמדה פציפיסטית ברורה כנגד מלחמות באשר הן. כמובן מהפרקים הפחות אסקפיסטיים בשבילנו בישראל. נקודת חולשה מרכזית הייתה הפרק Dot And Bubble, שעסק בעולם שבו כולם מתקשרים אחד עם השני דרך מערכת תקשורת מקוונת ולא מודעים לאיום המפלצתי שמתקיף אותם אחד אחרי השני. כמובן ש"דוקטור הו" לא היו הראשונים לבקר את השימוש של צעירים ברשתות חברתיות, אבל כאן הפרק היה לא אמין, מגוחך, והרגיש כאילו צ'אט GPT התבקש לכתוב פרק בסגנון "מראה שחורה" על "הילדים של היום שתקועים כל הזמן במסכים, אבל עם מפלצות". ייאמר לזכות הפרק שהסיום היה קודר באופן מפתיע ביחס לסדרה, מה שסיפק רענון מהמבנה הרגיל.

לפני עליית העונה, כבר פורסם שאחד מהפרקים יפגיש בין הדוקטור לבין חברי להקת הביטלס בשנות ה-60. מדובר בפרק שציפיתי לו מאוד והופתעתי לגלות שהוא כבר הפרק השני בעונה. המפגש איתם היה די מאכזב, בגלל שהוא היה בתוך פרק שבו המוזיקה האמיתית והטובה נלקחה מן העולם, והדוקטור ואנחנו נותרנו מאוכזבים ממה שהתקבל.

פרק נוסף ראוי לציון הוא "רוג", שנעשה באחוזה באווירת "ברידג'רטון" והכיל הופעת אורח של ג'ונתן גרוף כצייד ראשים בשם רוג. עלילת הפרק עצמה הייתה מעט סתמית (חייזרים שלוקחים גוף של אנשים בשביל להתחפש ולגלם אותם, המילה קוספליי נאמרת מספר פעמים במהלך הפרק). הכימיה בין רוג לבין הדוקטור הייתה מדהימה, באופן מפתיע מאוד ביחס לפרק האחד שבו הם משחקים יחד.

כמו בכל עונה, גם כאן ליווה את הפרקים סיפור מסגרת שחיבר אותם. הפעם, תעלומת האישה המסתורית שמופיעה בכל מקום וזמן אליו הדוקטור ורובי מגיעים וזהות אמה של רובי שנטשה אותה בכנסייה בתור תינוקת. האישה המסתורית התגלתה כתוצר של אל המוות סוטק, נבל שהופיע בסדרה המקורית, שהתחבא על גבי הטארדיס ויצר לעצמו נוכחות בכל נקודה אליה הדוקטור הגיע בזמן ובחלל.

המאבק בין הדוקטור לסוטק, אותו הדוקטור מסגר בתור "סוטק שמייצג את המוות לעומת הדוקטור שמייצג את החיים" הוציא מהדוקטור לבסוף גם את הצד האלים שבו אותו הוא מנסה כל כך להדחיק, וגם האשים את סוטק ש"הוא גרם לו לעשות את זה". כולנו יודעים שבמקרי קיצון, הדוקטור יודע להיות אכזרי במיוחד גם בלי סוטק, אבל אם התירוץ הזה עבד לטיילור סוויפט, הוא יוכל גם לעבוד עבור הדוקטור.

גם זהות אמה המסתורית של רובי מתגלה. עלו תיאוריות רבות לפיהן היא יצור קוסמי כלשהו או אפילו קשורה משפחתית לדוקטור עצמו, אבל בסוף נחשפת כאישה רגילה לחלוטין שחיה חיים רגילים. מדובר בגילוי קצת אנטי קליימטי, אבל גם כאן מפתיע ומרענן את הנוסחאות הקבועות והצפויות שהסדרה לפעמים נופלת אליהן. בסופו של דבר, הפרקים המוצלחים התעלו על הפרקים הפחות מוצלחים, שכללו גם נקודות מפתיעות שחידשו. עונת החזרה של דייויס ככותב ראשי יכולה להסתמן כהצלחה.

העונה החדשה של "דוקטור הו" זמינה לצפייה בדיסני פלוס. לביקורות סדרות נוספות: לחצו כאן