"נלי ונדין" הינו סרט תעודה שמוכיח בפעם המי יודע כמה כי המציאות עולה על כל דמיון וכי גם מה שנדמה כמופרך יכול להתקיים במציאות בלתי אפשרית. בעדינות וברגישות יצר הבמאי מגנוס גרטן סרט מרגש שלאט לאט פורס בפני הצופה סיפור חיים מלא אופטימיות על אהבה והתגברות כנגד כל הסיכויים.
אישה צרפתייה בליבו של אזור חקלאי שלו מחליטה סוף סוף לפתוח את התיבה שבה נמצאים מסמכים ובעיקר ספר זיכרונותיה של סבתה מתקופת מלחמת העולם השנייה. כך נחשפים במאי הסרט והצופים לקורותיה של נלי, זמרת אופרה צרפתיה שנאסרת באשמת ריגול על ידי הנאצים ונשלחת למחנה הריכוז רוונסברוק. נלי שרה אופרה במחנה ושם היא פוגשת את נדין, בתו של שגריר סין בספרד. האהבה ביניהן פורחת וגם אחרי שדרכיהן ייפרדו הן יצליחו להתאחד ולהחליט לחיות ביחד אחרי המלחמה.
פרסומת
מעבר לנלי ונדין, הגיבורה הנוספת של הסרט היא נכדתה של נלי , סילבי, שבאובססיביות מתחילה לחקור את העבר של סבתה ולאט לאט מבינה כי זוג הנשים שחיו אי שם בוונצואלה לא רק היו שותפות לדירה, אלא גם בנות זוג. בין השורות מספר הסרט על אהבה חד מינית בתקופות שבהן הדבר נחשב כטאבו שאין מזכירים אותו, אפילו לא בלחישה.
הבמאי מתעד את מסעותיה של סילבי לארכיונים בצרפת, בבלגיה ולספרד ואת צפייתה בסרטי סופר 8 שהשאירה סבתה נלי. הסרט מתנהל לאיטו, ממש כמו תעלומה בלשית שבסיומה תבין סילבי את נלי ותחבק את זכרה ואת זכר בת זוגה. הסרט אינו הופך לרגע לרכילותי ולצהוב ומתאר בצורה הטבעית ביותר קשר אהבה גדול מהחיים בין שתי נשים שמצאו אחת את השנייה בתוך התופת של מחנות הריכוז ושרדו גם בזכות הקשר ביניהן.
תוך כדי הסרט נחשף הצופה לחיי הקהילה הגאה בצרפת שלפני המלחמה ולסלונים ספרותיים שהיו בעצם מרחב בטוח ללהט"בים. סלונים אלו, שכמעט ולא נחקרו עד היום, הפכו עם השנים לאגדות ולחומר גלם לשלל סיפורים, בעיקר סנסציוניים, ואילו ב"נלי ונדין" מסופר עליהם ביובש דידקטי ותו לא.
בכלל, הסרט כמעט ואינו לוחץ על בלוטות הרגש של הצופה ולי לעיתים הוא היה אף מעט מרוחק, אך אני מכבד את החלטתו של הבמאי מגנוס גרטן לא לסטות מהקו הדוקומנטרי הריאליסטי שמאפיין את סרטו. סיפורן של הזוג והנכדה הנחשפת לעולמה של סבתה מרגש מספיק. הסרט לא זקוק לאמצעים קולנועיים קיטשיים מעבר לזה.
"נלי ונדין" הינה יצירה תיעודית מרשימה ומרתקת לכל אורכה, יצירה אפילו חמורת סבר במידה מסוימת, שיתרונה בכך שהיא מספרת סיפור אהבה שהוא במקרה גם חד מיני. הרגעים המרגשים בסרט הם כשסילבי צופה בתמונות סבתה בביתה בקראקאס, כשנלי ונדין מארחות חברים לארוחת ערב וכולם נראים כה מאושרים. למרות הסבל שעברו ולמרות חיי ההסתרה שלהן, השתיים קיימו זוגיות מאושרת ורבת שנים שמוכיחה כי אין דבר שיעמוד בדרכה של האהבה.
שם: עומרגיל: 41סרט שהוא יותר סיפור שרובו מבוסס על ראיון עם הנכדה.. רק אוהבי היסטוריה יתחברו לזה.