פסטיבל חיפה המקוון המתקיים בימים אלו מציג את הסרט "הגאולה של פאני ליי" על זוג המתגורר בחווה מבודדת באנגליה השמרנית של 1657 שעולמם מתהפך כשהם פוגשים בזוג נמלטים מהחוק. רון פוגל ראיין את הבמאי תומס קליי, שבילה קרוב לעשור בהכנות לסרט, על המחקר ההיסטורי שביצע כדי לשמור על אותנטיות תקופתית, העבודה עם צ'רלס דאנס ("משחקי הכס") והרלוונטיות של הסרט ההיסטורי למציאות בת ימינו
הסרט" הגאולה של פאני ליי" מוצג בימים אלו בפסטיבל הקולנוע הבינלאומי של חיפה (המתקיים בשל מגפת הקורונה במהדורה מקוונת) במסגרת קטגוריית "טירוף בחצות", אולם אל תתנו לשם הקטגוריה להטעות אתכם. הסרט אינו יצירה קיצונית, אלא דיון מרתק במעמד האישה ובנושא חופש הדת והכל משולב בדרמה היסטורית כובשת. הסרט מתרחש בשנת 1657 באנגליה הכפרית. זוהי התקופה שאחרי מלחמות האזרחים באנגליה בין תומכי הפרלמנט לתומכי המלוכה. זוהי גם התקופה שבה בוטל המונופול של הכנסייה האנגליקנית על הפולחן באנגליה, והסרט עוסק לא מעט בשאלות של דת ואמונה.
העלילה עוקבת אחר פאני (מקסין פיק), בעלה ג'ון ליי (צ'רלס דאנס, "משחקי הכס") ובנם הצעיר ארתור אשר חיים בחווה מבודדת בשרופשייר. פאני כבר השלימה עם אורח החיים הפוריטני, המתיש והמייגע, כשלחווה מגיע זוג צעיר - תומס ורבקה - והופך את עולמה על פיו. השניים, שנמלטים מן החוק, מביאים איתם רעיונות חדשים לגבי דת וחופש, והעימות בין המסורת הפוריטנית לאידאולוגיה החדשה גולש עד מהרה לאלימות מסחררת. שוחחתי בראיון סקייפ עם במאי הסרט תומס קליי כדי לנסות ולפענח קצת את הסרט הלא שגרתי הזה.
מה גרם לך למקם את הסרט ב-1657?
"זו הייתה תקופה רבת תהפוכות באנגליה. לא היה מלך בשלטון ואנשים החלו להבין שאפשר להביא דעות אחרות בנושאי דת, מעבר לאלו של הכנסייה האנגליקנית. באותה תקופה החלה לקום התנועה הקוויקרית שהטיפה לאי אלימות, ולא לשנאה כלפי האחר. בתוך כל המהומה הזו נמצאת הגיבורה פאני, אישה טובה לבעלה ואם מסורה לבנה היחיד, שעולמה יתהפך עליה כשהיא תפגוש את הקדמה מתדפקת בדלתה".
עד כמה האותנטיות הייתה חשובה לך?
"מאוד. הקדשתי שנים לחקר היסטורי של התקופה שמוצגת בסרט. היה לי חשוב להציג בפני הצופה מראה כמה שיותר מדויקת של איך אנשים חיו באותה תקופה. צילמנו 95 אחוזים מהסרט בלוקיישן באחו שמצאנו באזור כפרי. בנינו את הבית שבו גרים פאני ומשפחתה. הכול כדי לייצר תחושה של אמינות ואותנטיות".
[*]
לא מעט במהלך הסרט מופיע ערפל כבד, דבר שתורם לתחושות המחנק והמסתורין שגם כך דומיננטיות בסרט. האם גם זה היה אמיתי?
"לצערי לא. במקרה של הערפל, שהיה חשוב עבורי כדי לבסס את תחושת הסוריאליזם שמשולב בתוך הריאליזם, נאלצנו להשתמש במכונות עשן. במקור חשבנו שבאזור שצילמנו יהיה ערפל טבעי. כשזה לא קרה נאלצנו לאלתר".
הקאסט בסרט מצוין. במיוחד מקסין פיק כפאני וצ'רלס דאנס כבעלה. האם היו לך שחקנים מיועדים לתפקידים מראש כשליהקת לסרט?
"מקסין היא שחקנים תיאטרון מוערכת. די חשבתי עליה בשלבים ראשונים של פיתוח הסרט. היא מצליחה להעביר לצופה את ההתפתחות של הדמות שלה וזה היה לי מאוד חשוב. צ'רלס דאנס הגיע רק שבועיים לפני התחלת הצילומים, אבל יש לו נוכחות כל כך חזקה שהוא התאים באופן מושלם לתפקיד הבעל הסגפן שמאמין בדת בכל ליבו ומתנגד להנאות החיים. חשוב לי לציין שהדמות שלו כמו כל הדמויות בסרט אינן טובות או רעות, הן בעיקר אנושיות".
האם הסרט הוא סרט אימה? מתח? דרמה תקופתית? אותי הוא לא הפסיק להפתיע בשינויי הקצב שבו.
"קשה לי להגדיר אותו בדיוק. זהו סרט על אנשים בתקופה די חשוכה ופסימית, אבל גם תקופה עם ניצני אופטימיות. היו שקראו לו גם סרט פמיניסטי. אני באמת מקבל המון תגובות מנשים שצפו בסרט ומאוד התרגשו".
האם פאני מבוססת על דמות אמיתית?
"לא עד כמה שידוע לי. אבל ביססתי את הסרט על דמותה של אישה שהפכה לקוויקרית והשלטונות באמריקה הרגו את בעלה ובכל זאת היא המשיכה להטיף למסר של אחווה ושלום".
האם הסרט רלוונטי לימינו?
"בוודאי. גם בימינו יש קיצונים שעושים שימוש בדת. גם היום נשים עדיין צריכות להילחם על מקומן בביתן ובחברה. זה מה שיפה בסרט היסטורי, שניתן להשליך ממנו גם על ימינו אלה".
"הגאולה של פאני ליי" יוקרן בפסטיבל חיפה ביום שישי (9.10) ב-22:00. הסרט יהיה זמין לצפייה עבור רוכשי הכרטיסים בלבד במהלך 24 שעות ממועד ההקרנה הנקוב. לרכישת כרטיסים >>
לחצו כאן